חוק סטודנטי פשוט: אם המרצה מדבר מהר, אתה נאלץ לכתוב מהר. אם אתה כותב מהר, מתרחשות ממש מעצמן שגיאות כתיב לא מכוונות. ואם יש לך בנוסף לכל זה דיסלקציה קלה (ולי ללא כל ספק יש), נברא אל העולם המלל הבא:

"בודהא - נולד כנסיך בממלכת שאקיה במאה השישית לפנה"ס. בתחילת חייו היה מוגן ממראות הסבל האנושי וחי חיי מותרות עד שיום אחד הוא מחליט לצאת מהארון*..."

השעה שתיים עשרה וחצי בלילה, אני עושה חזרה לקראת המבחן והנה המשפט הזה קופץ לי הישר מול העיניים, וכל מה שאני יכולה לחשוב לעצמי זה -

מזל טוב לאמה קטנה וסוררת, הוצאת את בודהא מהארון!

משם אני כבר על הרצפה, מתגלגלת מצחוק ובוכה מבושה.

נפלאות הדיסלקציה.

*ארון = ארמון.