אביב הגיע ואני קיבלתי הודעה רשמית וקולנית למדי להגעתו. הודעה רשמית הישר מהעץ שנמצא מחוץ לחלון שלי בו מקנן לו זוג יונים. זוג יונים תרתי משמע ובמובנו הפשוט של: ציפור א' וציפור ב', העוסק לו ללא הרף בתהליך חביב של ריבוי טבעי. בכל מקרה, אני מסיקה שמדובר בתהליך חביב על סמך הקולות שהצמד הזה מפיק. קולות שמעירים אותי מדי בוקר עם מצלול ה"גורו גורו גורו" שלהם ורחשי כנפיים שמרעידות את העץ.

אז הנה האביב כבר כאן, הגיע אלינו במלוא עוצמתו. השמש זורחת, הבלטות בגינה מתחממות במהלך היום, החתולים שוכני הגינה רובצים על הגגות כאילו ביכולתם לעשות פוטוסינתזה, עצי האפרסק פורחים ומדיפים ריח משגע ממש, דבורים (אליהן אני אלרגית לצערי) מזמזמות באוויר החמים ואני מתעוררת מדי בוקר לצלילי ריבויים הטבעי של היונים תוך ליווי ריח קל של חשיש באיכות ירודה למדי שמגיע מהחצר של השכן.

מה אני אגיד, אביב טיפוסי למדי.

לטוב ולרע שכך.

אומנם הגב שלי עדיין תפוס וכואב, ההתקפים ה"יקרים" שלי גם כן זוקפים ראש, אני לא יכולה לפתוח את החלון במטבח כי השכן לא מפסיק לעשן (כל דבר שהוא) ומדי בוקר אני מקיצה לצלילי פורנו יונים בשידור חי, אבל אני בכל זאת מחוייכת לי מאוזן לאוזן זה כמה ימים.

אביב, הכל בגללו ובזכותו.