אתמול כבר ראיתי באופק את הביקור בבית החולים הקרוב מסיבות חירום, עד כדי כך הכאבים התעצמו. אני במצב שבו כל לחץ נפשי ועייפות פיזית נוספים גורמים להתפרצות של התקפים, ומה שהיה לאחרונה היה מעל ומעבר למה שהגוף שלי הצליח כנראה לשאת. להתפלתל מכאב,  להקיא מכאב, לבכות מכאב, להתעלף מכאב... כבר מזמן לא חוויתי את כל אלה, אז למה לעזאזל עכשיו?

טוב, האמת היא שאני יודעת טוב מאוד למה - עייפות ולחץ. הסביבה הרגועה הלכה לה והמחלה קיבלה לה מרחב פעולה מכל הלב.

וזה מפחיד אותי.