הייתי רוצה לצאת לטייל לכמה שעות בטבע ירוק, יער או חורש עם מים זורמים וריח קל של טחב, שמש שמציצה מבין העלווה הכהה ומספר רגעים לאחר מכן מפנה את מקומה לערפל כסוף. הייתי רוצה להגיע למקום כזה בחברה נשית של בנות ניו-אייג' או "ילדות טבע" או כול שם שלא יודבק לאלה שמדברות על קריסטלים, אנרגיות, עשבי מרפא ומיסטיקה. הייתי רוצה ללכת איתן ולהקשיב לשיחות שלהן כמו אנתרופולוגית שבוחנת תרבות ילידית אבודה.

זה חלום בהקיץ, ואולי משאלה או פנטזיה, שתעורר בי היום.

מוזר שדווקא דברים כל כך פשוטים, הם גם די בלתי אפשריים עבורי. כך שלעת עתה טבע אני אראה רק בתמונות, קריסטלים כחלק מתכשיטים מעוצבים ואנתרופולוגיה במאמרים ישנים.