אוויר

לח וצפוף מרוב אבק

בחדר הישן

בו נזכרתי,

בו הייתי

אם כי עדיין לא.

זה היום הראשון של הסתיו ואני מרגישה אותו באופן רשמי למרות החום והשמש, היתושים, האבק והמחנק. אני יודעת מה עומד לבוא, ומתגעגעת לעתיד הצפוי הזה על כל הטמון בו. זו רק ההתחלה ובהמשך... בהמשך האוויר יתקרר, הלילות יהיו ארוכים יותר, הנשימה קלה יותר, כאבי הראש נסבלים יותר והשינה מתוקה-מתפנקת תחת הפוך. זה יהיה כמו לחזור לחדר בו מעולם לא היית, אבל בו את מכירה כול פינה כי כל זה כבר קרה מתישהו.

זה לא דה-ז'ה-וו, רק אבק של ציפיות מעוד סיבוב של הגלגל.