כינוי:
פונד - הבלוג הישן MSN:
נופ, אין.
קוראים אותי
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ספטמבר 2012
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
רק רציתי לבקש סליחה...
רק רציתי לבקש סליחה...
מההורים שלי, אותו צמד חמד מוזר בדרכו, על כך שנאלצתי לחזור לבית שלכם ולהוסיף עליכם עוד מעמסה ועוד בדמותו של אדם חסר השכלה וחולה שסוחט מכם כספים על טיפולים, תרופות ולימודים.
מבת הדודה שלי אותה לא ביקרתי מספיק ואיתה לא דיברתי מספיק במהלך השנה הזאת.
מהברברי היקר על ההברזות הבלתי פוסקות שלי ודחיית ה"ישיבה על בירה, פיצה ושיחה" בגלל ההתקפים הבלתי פוסקים שלי.
מההשכלה שלי שסבלה לא מעט מהמחלה ומהטיפשות וה"קליטה" האיטית מדי שבאו איתה. בשנה הבאה, השנה השנייה לתואר, אני מבטיחה להשקיע יותר, להתאמץ יותר, להבין יותר ולהצליח יותר ובתקווה לסיים את שנת הלימודים בהצטיינות כמו השנה אם כי בציון גבוה בהרבה.
מהגוף שלי על כך שאימצתי אותו יותר מדי מצד אחד ומנעתי ממנו את המנוחה המגיעה לו, אך גם חסכתי ממנו את אור השמש, האוויר הנקי, האכילה המאוזנת והספורט המגיעים לו.
מהספרים שנחים אצלי על המדף על כך שעדיין לא הספקתי לקרוא אותם.
מהמכחולים, עפרונות הרישום ומלאי הצבעים שלי על כך שלא עשיתי בהם כל שימוש השנה.
מהבלוג על כך שלא כתבתי בו בתדירות ובכנות בה רציתי, על כך שהגבלתי את עצמי כאן בגלל שטויות כמו עצלות, חוסר השראה או העובדה שהאקס קורא בו "מאחורי גבי" בתקופות למרות שביקשתי ממנו להפסיק לאחר שהפיץ תכנים אישיים שהופיעו פה בין מכרים, מתעלם מכך שאני כותבת כאן בעילום שם לא בלי סיבה.
ולבסוף הייתי רוצה לבקש סליחה מעצמי על כך שהייתי חולה כל כך הרבה, על כך שעדיין לא החלמתי, על כך שלא פגשתי במהלך השנה הזאת אדם שיאהב אותי, על כך שהזנחתי את עצמי מבחינת המראה והמשקל, על כך שלא הספקתי את כל מה שרציתי להספיק, לא ביקרתי בכל המקומות בהם רציתי לבקר, לא פגשתי מספיק אנשים חדשים, לא יצרתי מספיק קשרים חזקים, לא עשיתי מספיק.
בתקווה בשנה הבאה,
ובינתיים - סליחה.
| |
תוכניות לא חגיגיות במיוחד לחג
בחג הזה אני נשארת בבית, בבית של ההורים ליתר דיוק, אותו בית עמוס רהיטים, פסלונים, קישוטים ופרטי יתר אי-שם בצפון הקצת יותר רחוק, בכל מקרה יחסית לחיפה אהובתי. ההורים נוסעים כהרגלם לחגיגות ראש השנה בביתם של קרובי משפחה מהמרכז ואני נשארת מאחור כדי לטפל בסבתא שלא מסוגלת לעבור נסיעות ארוכות בשלום. האמת היא שגם אני עם נסיעות ארוכות לא מסתדרת כרגע, כל כאבי הראש, הבחילות ויתר הדברים ה"חביבים" שיש לי הופכים אותי ללא כשרה להמצאות ממושכת במכונית נוסעת, בעיקר באחת שעל בטוח הולכת להיתקע בפקקים החגיגיים שמאפיינים כל כך את הכבישים בראש השנה.
אז אני בונה על ערב שקט בבית, על מרתון סרטים או סדרות ובקבוק של בירה קלה, שאומנם לא מומלץ לשלב עם הכדורים שלי, אבל אני אסתדר. בתור ארוחת חג אני אארגן לי בורקסים ביתיים, סלטים וגלידת וניל לקינוח, ובתור ספורט שנועד להוריד את הקלוריות החגיגיות – ריצה אחת לשעה אל עבר חדרה של סבתא כדי לבדוק אם הכול בסדר, האם היא צריכה משהו ומתי הייתה הפעם האחרונה בה היא בדקה את לחץ הדם ורמת הסוכר.
אלה התוכניות העיקריות שלי לחג הזה, זו נקודת הזינוק שלי לפתיחת השנה החדשה, ובינתיים אני כנראה אשוטט כאן ברחבי ישרא ואשאיר ברכות קטנות לחג בבלוגים שונים. האמת היא שאת מנהג הברכות סיגלתי לעצמי לפני כמה שנים טובות ולמזלי הגדול השתפרתי לא מעט מאז, בכל עניין כתיבת הברכות that is. פשוט כשאת בת טיפש-עשרה, גם אם אחת שכבר מנסה את מזלה בכתיבת שירה וסיפורת קלה, הברכות החגיגיות שלך בכל זאת לא משהו ולרוב מסתכמות ב"שתהיה לכולם שנה טובה ומוצלחת, בה נהיה לראש ולא לתחת". אחרי הכול בואו נודה ש"תחת" מתחרז ל"מוצלחת" בצורה הרבה יותר טובה מאשר "זנב" ועוד מבלי לפגוע במשמעות הכללית של הברכה. אז נכון להיום התקדמתי כמה צעדים טובים הרחק מחריזת ה"תחת" שלי והברכות שאני משאירה הן יותר אישיות או לפחות יותר מעמיקות ואולי פשוט יותר רגועות יחסית להתפלספות ממנה סבלתי בגיל העשרה.
אז זהו זה, אלה כל תוכניותי. לא משהו גרנדיוזי במיוחד, אני יודעת, אבל זה מה יש. מקווה שאתם חוגגים בצורה יותר מרשימה מזו.
ולסיום אני רוצה לאחל לכולנו שנה טובה, ברוכה ומבורכת, שלא נאבד את הראש, שלא ניפול וננחת על התחת ואם בכל זאת הדבר הנורא הזה יקרה, נדע לקום ולהמשיך בדרכנו ללא בעיות. אני רוצה לאחל לכולנו שגם בשנה הבאה עלינו, בתקווה לטובה, לא נשכח לחלום ולהגשים את חלומותינו, לשמוח גם בדברים הקטנים ביותר, לחייך ולהאיר את העולם הזה בחיוכנו, להפיץ את השמחה שלנו ולהדביק בה אחרים. אני מאחלת לכולנו שנהיה טובים יותר וסלחניים יותר כלפי אחרים וכלפי עצמנו, שנעזור לאחרים ולא נתבייש לקבל עזרה בעת הצורך ובגדול שיהיה לנו טוב ושגם אנחנו נהיה אנשים טובים, קצת יותר טובים יחסית למה שהינו בשנה שחלפה.
נ.ב
"פוסט תודה" קצר שאני מקדישה לכל הקוראים שעברו בבלוג שלי אי-פעם, שעודדו, תמכו או פשוט היו פה נמצא ממש כאן. תקראו אותו, הוא בשבילכם.
וזהו.
שנה טובה.
| |
רק רציתי להגיד תודה
כי להודות לאחרים זו דרך לא רעה לפתוח את השנה החדשה ולסכם את זו שחלפה.
רק רציתי להגיד תודה לכם, לכל אלה שעקבו אחרי הכתיבה שלי כאן באופן קבוע או לסירוגין, לכל אותם הבלוגרים והקוראים המזדמנים שחיפשו אותי או הגיעו אלי לגמרי במקרה. אני רוצה להגיד תודה לכל מי שקרא והגיב, השאיר מילים טובות שהעבירו גלים קטנים של אנרגיות חיוביות מכם הישר אלי. תודה לכל מי שעודד ותמך, לכל אלה שאמרו שהכל יהיה בסדר (והרי אני עדיין בטוחה בכך שהכל יסתדר ויבוא על מקומו בשלום), לכל מי שהיה אופטימי ובכך חיזק את האופטימיות האישית שלי. תודה לכל מי שגרם לי לצחוק ולחייך, שהשאיר עצות טובות, ברכות ואיחולים לבביים, לכול אותם שחיזקו והחמיאו על הכתיבה והשאירו מדי פעם לינקים לשירים, תמונות או כתבות. תודה לכל מי שהבין או ניסה להבין או הודה בלב גלוי שלהבין הוא לא יכול אך לתמוך הוא מוכן מכל הלב. תודה לכל מי שכעס יחד איתי על הרופאים הלא מוצלחים, שמח יחד איתי כשהתקבלתי ללימודים החדשים ודאג יחד איתי בתחילת כל טיפול תרופתי. תודה לכל מי שהביע את דעתו, לכל אותם הקוראים שענו על הסקרים הקטנים שלי ולכל אלה שהשתתפו בפינת "דעת הקהל" שהפכה לאחת הפינות הקבועות כאן בבלוג, כמה שאני אוהבת לקרוא את התשובות שלכם, לגלות את אלה שדעתם דומה לשלי ועוד יותר את אלה שחושבים בצורה הפוכה לחלוטין ומרתקת בהחלט. תודה לכל מי שמכיר אותי בתור פונד או הרדוף לבן, לייט, מיאל או ליז. תודה לכל מי ששאל פתאום ללא כל קשר לתוכן הפוסט איך אני מרגישה ובאמת חיכה לתשובה. תודה לכל מי שדג יחד איתי , תודה לכל מי ששמח יחד איתי, תודה לכל מי שהתרגש יחד איתי או אפיללו יותר ממני, תודה לכל מי שהיה כאן.
בפוסט הזה אני רוצה להגיד תודה לכם, לכול מי שאי-פעם נכנס לבלוג הזה, קרא, הגיב, השאיר חותם, עקבות אישיות למזכרת. לכם אני רוצה להגיד תודה ובאותה הזדמנות לאחל גם שנה טובה ומוצלחת. אני מאחלת לכם שבשנה הבאה עלינו, בתקווה לטובה, כל הטוב שעשיתם יחזור אליכם שבעתיים, שכל העידוד והשמחה והתמיכה שהענקתם לאחרים יחזרו אליכם ויאירו את השנה הזאת, שיהיו לכם אין ספור סיבות לחיוכים כנים וחלומות חדשים להגשים והזדמנויות בלי די להראות את היופי הפנימי המדהים והזוהר שלכם, ותאמינו לי שבעיני אתם האנשים היפים ביותר בעולם כולו, אחרי הכל זה בדיוק מה שהראתם לי כאן בבמת הכתיבה הקטנה הזאת.
תודה לכם מקסימים שלי, תודה ושנה טובה, ברוכה ומבורכת.
כמה שאני שמחה שהעולם הזה נמצא בידכם.
ושנה טובה גם לכל אלה שהגיעו לכאן בפעם הראשונה, אחרי הכל גם לכם מגיעה ברכה לחג.
| |
|