במבט לאחור באמת צדקו כול אלה שאמרו שהאקס היה בטוח שאני שק החבטות האישי שלו, במובן המטפורי והמנטלי, למזלי לא המילולי הפיזי. הוא ללא ספק אהב להתעלל, והחלק העצוב ביותר הוא שלא היה מודע לכך. אהב להתעלל, אבל חשב שהוא בסה"כ אהב. תמיד ידעתי שמהצד רואים יותר טוב, ומה אני כבר יכולה להגיד - הצדדים באמת ראו טוב יותר, והצדדים צדקו.
"שק חבטות" הוא ציטוט מדויק של צד חיצוני שקלט מה הולך הרבה לפני ודאג להזהיר.
חבל שלא הקשבתי כבר אז.
מזל שהבנתי בעצמי זמן קצר לאחר מכן.
סוף סוף אני יכולה לכתוב את זה, למרות שקיים סיכוי שהוא עדיין משוטט כאן מדי פעם, מחטט בפיסות החיים שאני מציגה ואז מפיץ ברבים כדי להתנקם בי כמו ילד קטן שנעלב על זה שבפעם האחרון בה עזב כבר לא רציתי לקבל אותו חזרה.
האמת היא שהלב שלי דופק בטירוף עכשיו כשאני כותבת את המילים האלה, למרות שאני מאמינה שאני אישה חזקה למדי וכבר עברתי דברים לא קלים, התמודדתי איתם. אבל הוא מגודל ולא צפוי ואני קטנה ונשברת בקלות. בכול המובנים ולמרות החוזק. וזה מפחיד.