כבר עבר מספיק זמן מכיתה א', מספיק זמן כדי לשכוח לחלוטין מה זה "ללמוד לכתוב", והנה אני מוצאת את עצמי פתאום שוקדת על כתיבת אותיות בתוך ריבועים, משתדלת שלא יצאו לי מפלצות מפחידות מדי. הפעם אלה בסה"כ 15 אותיות ראשונות של ההירגנה, התחלה קלה, אבל אני כבר מוצאת את עצמי מסתכת קצת. מקווה שעד שאסיים את תרגיל ההגשה, העניינים יתחלו להתבהר.

חייבת להודות שכשראיתי שאחד הסיפרונים להדגמת הכתב שהמרצה הביאה היה מאנגה של אינויאשה קיבלתי פלאש-באק הזוי לילדות, ולפי הצחקוקים הקטנים שנשמעו פה ושם הבנתי שאני לא היחידה שגדלה על הסדרה הזאת.

בקיצור, רגע ביזארי שפתח את שנת הלימודים הנוכחית שלי.

בקרוב אני אתחיל לפטפט לי ביפנית, כמובן בתנאי שאני לא אגלה בי צד טמבלי נסתר שימנע ממני ללמוד/לזכור דברים כמו בן אדם. יפנית... מי היה חושב, אחרי הכל מה לי וליפן? אבל הנה בחרתי לעשות תואר דו-חוגי באוניברסיטת חיפה, נרשמתי, התקבלתי ואחד מצמד החוגים שלי הוא לימודי אסיה (השני סוציאולוגיה ואנתרופולוגיה, במידה וזה מסקרן מישהו).

האמת שאני די מפוחדת, אחרי הכל לימודים מהסוג דורשים זיכרון טוב וקליטה מהירה ואני חוששת ששני אלה נפגעו ולא מעט בגלל המחלה והכדורים (בעיקר הקודמים). אז למה בכלל נרשמתי למשהו כזה? אין לי תשובה. התלהבות של רגע? עודף ביטחון עצמי? לא יודעת, באמת לא יודעת. מוזר לי ומעט מפחיד לי וכולי פקעת מהלכת של חששות ועצבים.

בכל מקרה, אם מישהו מתחיל ללמוד באוניברסיטת חיפה השנה ונתקל בפוסט הזה, מוזמנים ליצור קשר.

נראה לי שיהיה יותר נחמד להתחיל ללמוד תוך הידיעה שיש סיכוי לראות פרצוף מוכר במקום הזה.

:)

הרעיון הזה מתרוצץ אצלי בראש כבר זמן מה, לפעמים נסוג ולפעמים חוזר, נעמד בשורה הראשונה של המחשבות ואומר "נו, תעשי כבר משהו". אז הנה עכשיו, כל עוד יש לי מעט זמן פנוי, החלטתי להעניק לו קצת חופש שוטטות מחוץ לגבולות הראש.

הרעיון העיקרי מאוד פשוט - לשתף חיוכים.

כל אחד מוזמן לצלם, לצייר, לכתוב, ליצור בכל דרך יצירתית יותר או יצירתית פחות חיוך עם טאצ' אישי (הכי פשוט כמובן יהיה לחייך אל עדשת המצלמה, אבל אשמח לראות אנשים שהולכים עם הרעיון למקום יותר יצירתי), למקם את התוצאה בבלוג האישי של כל אחד ולאחר מכן להעביר את המסר הלאה וכך ליצור בסופו של דבר רשת קטנה של חיוכים.

זו התרומה האישית והלא מי יודע מה יצירתית שלי.

חיוך קטן עם פגמים קטנים.

חיוכים של אחרים (כי עוד מישהו התנדב לחייך לי):

Boy Anachronism

Enzo

משהו אומר לי שרוב הסיכויים שהעניין לא בדיוק יצליח ובכל זאת אם מישהו מחליט לשתף פעולה let me know.