התופעה הביזרית הזו תפסה את תשומת ליבי כבר לפני כמה שנים, תופעה קטנה אך בכל זאת מורגשת שהולכת ומתפשטת לה ככל שהפייסבוק הולך ומתפשט לו. וכעת כאשר הפייסבוק, ליתר דיוק התולדה הקטנה שלו הקרויה בשם "כפתור ה-Like", הגיע כמעט לכל חור אפשרי, כך הגיעה לכל החורים הנ"ל גם התופעה המדוברת.
בימים אלה, בהם ניתנת לנו האפשרות לעשות "Like" על כל דבר שרק נרצה (פלוס-מינוס), ישנם לא מעט אנשים שבוחרים לעשות "Like" על דברים שליליים. ואני את התופעה הזו לא יכולה להבין. היא מתפרשת על כל התחומים האפשריים כמעט, החל מכתבות זוועה שמופיעות במבזקי החדשות ועד לתלונות קטנות ואישיות.
"רכבת ירדה מהפסים וגרמה למותו של עדר פרות" - Like!
"למורה למלאכה שלימדה אותי בכיתה א' יש סרטן" - Like!
"יתכן ותהיה מחלמה בקיץ הקרוב" - Like!
"אני נמצאת בתקופה מאוד קשה בחיים" - Like!
אנשים "עושים Like" על הכל, על כל דבר שכפתור הלייק מקושר אליו, מבלי לחשוב על כך שלפעמים זו לא צורת התגובה המוצלחת ביותר. אני לא ארחיק לכת ואטען שהכל נעשה מרשעות אנושית, אבל אני די בטוחה שלטמטום האנושי דווקא יש חלק בדבר. אחרי הכל, לחיצה על הכפתור הקטן הזה שווה להצהרה של "וואלה, אהבתי!". וכך העולם מתמלא באנשים שאוהבים את העובדה שישנם בעלי חיים דרוסים ותאונות דרכים, רוחשים חיבה לסיכוי שתהיה מלחמה באחד הקיצים העתידיים או מחבבים את הרעיון שאדם אחר חטף לו מחלה קשה, וכמובן שגם יש את החבר'ה המתונים יותר שפשוט אוהבים כשרע לך.
רע לך? אהבתי!
לא פחות ולא יותר.
אני לא מתכוונת לטעון שצריך להפסיק את השימוש ב-"Like", אחרי הכל הוא גם יכול להיות מאוד שימושי ומאוד חביב.
אבל רצוי, לפחות מדי פעם, לשים לב על מה אנחנו מצהירים את חיבתנו באמצעותו.
זה הכול.
נ.ב
סליחה מראש על כך שאני לא אגיב לכולם.
דעה של כל אחד מקובלת כאן (רק תשתדלו לנסח אותה בשפה שלא תהיה בוטה או דוחה, למרות שטפו טפו טפו תגובות מהסוג עדיין לא ראיתי כן ו-Like לכם על זה גברותי ורבותי), אבל אני בכל זאת אשאר עם הדעה האישית שלי.
וכעת אחזור לי לעומס הלימודים, כי אין מה לעשות - כאלה הם חיי הסטודנט המצוי.
ומאחר ולא כל כך נעים לי שאני לא מגיבה לכולם, אני אוסיף מעין "תגובה כללית" (אחרי הכל, אני רואה שהדברים חוזרים על עצמם גם מצד אלה שמסכימים וגם מצד אלה שלא):
כפתור ה"לייק" הפך בגדול לכפתור הזדהות. מסכימה עם כך. אבל יש הזדהות, ויש גם חוסר טאקט. למשל, במקרים של מחלה קשה או מוות של אדם קרוב שמוזכרים בסטטוס/פוסט/כתבה. לעשות "לייק" במקרה כזה, ולא משנה מה רמת ההזדהות שחשים, נראה בעיני די לא במקום (בעיקר בגלל שם וסימון הכפתור). עדיף כבר להגיב משהו, אפילו כל דבר קטנטן וסימבולי כמו שליחת חיבוק וירטואלי.
תודה לכל המגיבים, הקוראים והמבקרים המזדמנים.
שיהיה לכולכם שבוע חדש ונפלא!
ובתקווה פחות עמוס מזה שיהיה לי...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
פונד - הבלוג הישן
