לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


קומץ אופטימיות, קורטוב תלונות ומחלה אחת שצריך להתמודד איתה...

Avatarכינוי:  פונד - הבלוג הישן

MSN:  נופ, אין.




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2012    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2012

כל הדברים הקטנים


עוד פוסט ברוחו של הנושא החם, הפעם עם רשימה של דברים קטנים-גדולים שעושים לי טוב, מעלים חיוך על הפנים וגורמים אושר.

 

חום נעים, לא מחניק או מעיק, אלא מחמם בנעימות עד העצם ומשחים את העור.

ים כחול וגדול ומלוח. רחש גלים ובריזה קרירה.

פסיפלורות אורגניות, יין צונן, לבן וחמצמץ שמסחרר קלות את הראש.

מקלחות ארוכות וספרים טובים, מהסוג שכובש וסוחף את כל כולך לעולם אחר.

מגע מלטף של אצבעות המציירות עיגולים וצורות חסרות פשר על עור חשוף.

זכרון של שפתיים שנשאר בשקע הצוואר וסקס טוב, איטי מעט אך אינטנסיבי.

שבתות עצלות בהן ניתן לישון עד שעה מאוחרת, מהולות בכריות רכות שפזורות על המיטה.

אבני טורקיז, בדים רכים ושקופים למחצה, שיער אדמוני.

חיוכי אחרים, רחבים וכנים, רצוי בתוספת של גומות חן , קומץ נמשים שמפוזרים כמו כוכבים על גשר האף או פשוט מבט נוצץ בעיניים.

טפטוף של גשמים ראשונים, ריח אוזון וגרגור חתולים פרוותיים שישנים על קצה הספה בעצלות אנוכית או אנוכיות עצלה.

מוזיקה שמעוררת זיכרונות נשכחים. הליכות ארוכות. ארוחות משפחתיות בהן אין מריבות והערות קטנוניות.

ריחות של אפטרשייב מריר, בושם נשי מתוק ועדין ושמפו פשוט בתוספת אובליפיחה.

גבעות ירוקות ורכסי הרים נמוכים ומכוסי ערפל. שעות שאני מקדישה לציור או כתיבה. תנועה של ווילון שמתנופף ברוח.

סרטים שגורמים לי לצחוק או לבכות מכל הלב.

אנשים שבחברתם אני יכולה לשכוח מכל הרע שרק קיים בעולם הזה או לכל הפחות להתלונן עליו ולדעת שיבינו אותי.

מרקרים צבעוניים, הצלחות קטנות בדרך אל ההשכלה והיכולת להרכיב משפטים בודדים, אך לשם שינוי בעלי משמעות, ביפנית.

ריח של עוגיות במטבח ופסטות מוקרמות בהכנה ביתית.

שעות ברוכות ללא כאבים והתקפים של המחלה הארורה שלי.

צל של עצים, קפה מהביל, בתי קפה בימים גשומים.

אנשים טובים, מחוות קטנות, הידיעה שאוהבים אותי ושאני חשובה למישהו.

ויותר מכל - לדעת שאני בעצמי אוהבת, בזכות הכל ואולי למרות הכל.

 



כל אלה עושים לי טוב, או מעוררים זיכרונות טובים, גורמים לי לצחוק, לחייך או פשוט להיות מאושרת.

חלק מהדברים האלה היו לי ממש בהישג יד עד לא מזמן, חלק עדיין שם במרחק של נשימה עצורה או מצמוץ מהיר. חלקם זיכרונות, אחרים מציאות ויש גם כאלה שאבדו זה עתה והייתי רוצה למצוא מחדש - במקומות חדשים, באנשים חדשים, בחוויות חדשות. 

 

נכתב על ידי פונד - הבלוג הישן , 31/5/2012 18:58   בקטגוריות הנושא החם, מעט אופטימיות  
הקטע משוייך לנושא החם: מה עושה לכם טוב, מחייך אתכם, גורם אושר
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פּוֹנד ב-2/6/2012 09:54
 



לא כיף להתעלף


יום חם ומחניק, האוויר דוחס את הריאות וממלא אותן באבק ואולי בדבר מה אחר גרוע יותר שמגיע מאזור התעשייה. בחיי שזה לא יום טוב ל... לשום דבר בעצם, שום דבר פרט לרביצה בבית ממוזג, רצוי מול המחשב או הטלוויזיה או אי-שם מתחת לפוך. אבל יש הרצאות וברירה אין, ליתר דיוק יש, אבל יש גם הגבלה על מספר החיסורים המותרים.

 

להגיע לאוניברסיטה במזג אוויר שרבי זה רחוק מלהיות נעים, לשמוע בן אדם חסר בקרת מלל זורק אל חלל החדר בדיחות קרש וקוטע ללא הרף את השיעור זה מציק (לפחות הספקתי להזהיר את האקס, לו מצפות עוד כמה שעות בהמשך היום בחברתו המאולצת של הנודניק, שידע להתיישב כמה שיותר רחוק ממנו), לשבת בכיתה מלאה באנשים בזמן הפסקת חשמל ממושכת בחום הכבד וללא מזגנים זה סוג של עינוי וכמעט להתעלף בזמן ניסיון להתרומם מהכיסא - זה כבר הסימן הברור לחזור הביתה, גם אם ההרצאה מסתיימת רק בעוד שעה.

 

לאותו בית מיוחל הגעתי בקושי. לחצים בחזה שמוחצים את הלב, סחרחורת איומה, בחילה, התקף מטורף כמעט של ה-TN ששיתק כמעט לחלוטין את פעולותיהן של היד, האוזן והעין הימיניים שלי תוך ליווי כאבי תופת בצדו הימני של הראש - כול אלה היו פשוט סיוט וההתעלפות הקרובה הייתה הדובדבן שבקצפת.

 

מה אני אגיד, לא כיף להתעלף. וזה לא משנה עד כמה הגוף שלך מחושל ויודע להתמודד עם כאבים, עם התעלפות להתמודד פשוט אי-אפשר. אני לא יודעת איך הצלחתי להגיע הביתה, רק שמחה שהצלחתי. רק אחרי שהגעתי לגבולותיה המוגנים של המיטה שלי איבדתי את ההכרה לכמה דקות. בחיי שזו הייתה חוויה מוזרה, כבר כמה שנים שזה לא קרה לי.

 




 

 

ובזאת הבלוג חוזר באופן רשמי לשמש כיומן מחלה, כי בזמן האחרון היא פשוט "חוגגת". הלילה היה לי התקף ששבר את כל השיאים האפשריים של ההתקפים, כאבים מטורפים עד אימה מלווים בשיתוק וחוסר שליטה על קרוב למחצית מהגוף.

הגיע הזמן לעוד ביקור אצל הנוירולוג.

אוף

נכתב על ידי פונד - הבלוג הישן , 29/5/2012 13:38  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של xsrozkg ב-17/2/2013 10:31
 



כוחה של חוויה מתקנת


היום ישבתי ודיברתי עם בת הדודה שלי, שיחה אמיתית וכנה על נושאים אישיים, כפי שלא דברנו כבר הרבה זמן. אחרי הקונצים שהיא עשתה לאחרונה, זו הייתה תפנית מדהימה, פשוט חוויה מתקנת לכל דבר. הייתי זקוקה לאחת כזו. זה פשוט שינה את הכל, מן הקצה אל הקצה.

 




 

 

אני חושבת שאני צריכה עוד כמה חוויות כאלה בחיים שלי, לא עם קרובי המשפחה, אלא גם בתחומים אחרים. הייתי רוצה חוויה מתקנת בלימודים, לאחרונה התחלתי ליפול ואני רוצה משהו שיחזיר אותי אל המסלול הנכון, אל הממוצע העולה מעל 90, אם לא מעל 95, ומלווה בהנאה מהלמידה עצמה. אני רוצה חוויה מתקנת בזוגיות, זוגיות טובה שמבוססת על אהבה הדדית ולא אגוצנטרית, על היכולת לבטוח זה בזו, על הבנה ושפה משותפת, וכמובן שגם על סקס טוב (נראה לי שזה מה שדי חסר לי כרגע). בכל אלה ובכמה דברים נוספים הייתי רוצה לזכות בחוויות מתקנות שיוכיחו לי שיכול להיות אחרת.

 

 

נכתב על ידי פונד - הבלוג הישן , 25/5/2012 23:38  
19 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של איקס ב-26/5/2012 18:02
 



לדף הבא
דפים:  

35,286
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפונד - הבלוג הישן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פונד - הבלוג הישן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)