לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

ALEX's Blog


אפשר להגיד שאני פריקית,וכל מיני חרא כזה,וזה לא ממש אכפת לי.לפעמיםהחיים של כולם בזבל, ואני אטרח ואקדיש זמן כדי לכתוב על כל מיני חרא כזה.תקראו-לא תקראו, זה בחירה שלכם.אני לא אהיה כמו המורות האלה שמכריחות לקרוא.אז..זהו.ביי.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2011    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2011


יאיייייי !!!לשון

כנראה שיש לי ממש מזל,כי המורה להיסטוריה בטיול שנתי עם הכיתות הנמוכות יותר !!

זתומרת, שגם מחר לא יהיה לי בוחן !!יאיי ^^קולחיובי

***

היה לי את החלום הכי טוב בפאקינג עולם הזה !!לשון

אני הייתי בדירה כלשהי, ואני לא כ"כ זוכרת מה חשבתי, אבל זה היה קשור בווקאליסט(vocalist)של הלהקה שאני הכי הכי אוהבת:

~~Ronnie Radke~~מאוהבמאוהבמאוהב

(זה הווקאליסט) ובחלום אני ישבתי על ספה, ואז הוא בא, ישב לידי, ואז נשען עלי - ואני ברגיל שלי, התחלתי לשחק לו בשיער ^^ ואז היה קטע שגם התחלתי לשיר שיר שלו >< איזה חמוודד !!

פאק איט הוא כאזה חמוווד !!ושמעקסס !! כנראה שבחלום חלמתי שאני חברה שלו או משהו.. *~* בכל מקרה, ואיי איך הצטערתי שהחלום הזה לא אמיתי כשקמתי. הכל בגלל השעון המעורר הזה !! אם לא היה אותו הייתי ממשיכה לחלום *~*

והכי חרא, זה שהחלום היה כ"כ אמיתי, שנורא קשה לי להתנתק ממנו ><

אני לא משלימה עם זה. אני רוצה לחלום על זה שווובבב !!אהההה !!!

איזה עולם אכזר סובל

***

הייתי רוצה לכתוב עוד משהו, כמו שאני הולכת לעשות סיאנס עם חברות,(מה שבאמת הולך לקרות)

אבל אני יותר מדי עסוקה בלהמחיש לעצמי את החלום מההתחלה ^.^

 

אורוואר מונשרי

נכתב על ידי אלכס-סאמא , 13/3/2011 14:10  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אחח.. השקט שלפני הסערה..


אז... החלטתי להקטין את הכתב.. סתם כי באלי.

***

שמתי לב, שנורא כיף לי לכתוב פה לעצמי.ברצינות, זה ממש משחרר וכאילו, עוזר להשלים עם

כל מה שקורה.

***

הגעתי למחסום כתיבה. אני כותבת סיפור כבר כמעט חצי שנה, והגעתי למחסום כתיבה.

זה קרה לי מידי פעם, אבל לא ככה...כל מה שאני מסוגלת לחשוב עליו זה הסוף של הסיפור, שהוא ממש מאגניב והכל, אבל בלי

החלק שאני כותבת עכשיו הוא לא יהיה שלם.

***

עכשיו לקטע שקשור לכותרת: מחר אני הולכת למורה שלי להסטוריה(שהיא גם הסגנית ששונאת אותי כמו לאדעת מה)ואני הולכת לעשות את הבוחן בע"פ.

למרות שאני עדיין לי יודעת הכל בעל-פה... זה סיכון, אבל אני תמיד זוכרת דברים כשיש משהו מעניין בהם- כמו כולם.
כל אחד זוכר משהו מצחיק שקרה ביום משעמם, כל אחד זוכר משהו טראגי ונורא, שממש השפיע לו על השיגרה.אז ככה אני הולכת ללמוד.

***

נחשו מה?

שוב שמעתי את הלחישות ליד האוזן. למרות שכבר התרגלתי שלא יהיה לי אף פעם שינה נורמלית, וגם לא קריאה שקטה
כמה דקות לפני השינה.

אתמול פשוט הלכתי לישון עם הסווצ'ר שלי,וכיסיתי את האוזניםם עם הכובע-ברדס הזה...

למה קוראים לזה ברדס ?? אוף, זה כל כך ישראלי לקרוא למשהו בשם כזה חרא.

באנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב.. "HOOD" זה נשמע מסתורי כזה... אולי זה בגלל שכל מי שלובש את הברדס בסרטים בקושי רואים לו את הפנים ובכך הוא באמת מסתורי.. makes you think.

***

לפחות קראתי היום עוד פרק של VAMPIRE KNIGHT... אפילו שמעצבן אותי שקנמה ויוקי לפעמים רחוקים אחד מהשניה, וזה מעצבן ><

יש שם בהחלט כמה דברים שהייתי משנה.. אבל תכלס - המנגה מושלמת כמו שהיא.

כי אם לא היה את כל הדברים שאמרתי שהייתי משנה, המנגה הייתה משעממת ויבשה.

***

 

עוד חפירה הסתיימה להיום. סיונארא ~~ 

 

נכתב על ידי אלכס-סאמא , 12/3/2011 14:49  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סוף סוף !! הגיע הסופ"ש !!!


אז.. סוף סוף אני אוכל לישון יותר משבע שעות !! (וגם זה בקושי אני ישנה)

הלילה האחרון לעומת זאת... היה הכי מפחיד.

אני ישבתי בחדר, מתאבקת בנזלת, עד ששמתי טיפות אף.

אחרי זה שכבתי והתחלתי לקרוא את הספר שאני קוראת ביומיים האחרונים.

עד ששמעתי את הנשימות.

הן היו חזקות מהרגיל הפעם, זה התחיל יחסית חלש, ולא ייחסתי לזה חשיבות -ככה זה תמיד.

אבל אז הייתה אחת הנשימות הכי חזקות וארוכות ששמעתי אי פעם !!

הלב שלי החסיר פעימה, וכל- כך נבהלתי, שנהיה לי חם בגוף, ופשוט קפאתי במקום.עם הספר בידיים.

הנשימות המשיכו, באותו ווליום, אבל כשראיתי שכלום לא קורה,הזזתי את היד שלי לפלאפון( שכמובן שהיה הכי קרוב לנשימות שאפשר) והתקשרתי לאמא שלי. (אני הייתי לבד בבית) כששמעתי את הקול שלי.. זו לא הייתה אני. הקול שלי היה שבור ורועד.

אמא שלי ניסתה להבין מה קורה, ושאלה אם הכל נעול.למרות, שכבר סיפרתי לה על מה שאני שומעת..יותר מפעם אחת.
היא חושבת שאני מדמיינת..
אבל הפעם היא ניסתה לתמוך בי ואמרה לי לישון בחדר אחר. אפילו החדר של אח שלי - שהיה ריק כי הוא באוניברסיטה-.

אז חשבתי מה לעשות, והחלטתי שאני אלך לחדר של אח שלי.
כמה שאני טעיתי.

כשהייתי שם הדלקתי את הטלוויזיה וניסיתי להסיח את דעתי.מזל שהיה את ג'ימי קימל, הצחוק העביר לי את המחשבות למקום אחר.
(עכשיו מגיע שוב קטע אימתי)
עד שהנשימות חזרו.אוף
בהתחלה זה היה מעומעם בגלל הטלויזיה, אבל כשהחלשתי את הווליום, זה היה חזק באותה מידה כמו החדר.

שוב קפאתי, הלב החסיר פעימה. יכולתי להרגיש כל פעימה כאילו זה רעידת אדמה. הדם נהיה חם בעורקים והחום עלה לי.
במילא הייתי מצוננת ! מה אני צריכה את זה עכשיו ?! כיסיתי את האוזן השמאלית(זאת שהנשימות היו אליה) עם השמיכה והגברתי את הוויליום.

(לא לפני שהתקשרתי שוב לאמא שלי ולהתבכיין)

אחרי חצי שעה, הרגשתי עדיין עירנית, אבל כיביתי את הטלויזיה(עכשיו היה חושך מוחלט). כיסיתי את כל הראש ונירדמתי.
בוא נגיד, שלא ממש ישנתי מעולה באותו לילה. כל כמה דקות התעוררתי, אבל, עדיין, כל דקה של שינה הייתה כ"כ עמוקה, שלרגע חשבתי שאני לא אצליח להתעורר אי פעם.

וכמובן שנשארתי בבית.חוץ מהעובדה שאני מצוננת, אני גם הייתי מותשת(ועדיין) וכאב לי הראש בצורה שלא תיאמן.

וככה עברתי את היום. אני מקווה שהיום אני אישן יותר טוב..

 

בואנוס נוצ'ס

נכתב על ידי אלכס-סאמא , 11/3/2011 17:53  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

יום הולדת שמחAvatarכינוי:  אלכס-סאמא

בת: 30

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , מגיל 14 עד 18 , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאלכס-סאמא אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אלכס-סאמא ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)