"אולי אני משוגע. אני מתכוון, אולי. אבל אם זה כל מה שיש, אז אני לא רוצה להיות שפוי. את מבינה?"

נכנסתי לאיזה בלוג, של איזה מישהי אחת,

שהידיד הכי טוב שלה מת.

(ואני כ"כ שנאתי את הילדה הזאת פעם, ופתאום אני לא יודעת מה להרגיש.)

התחלתי לחשוב.

אני כ"כ מעריכה כל יום איתכם, בזמנים הפחות טובים, והיותר טובים.

גם אם זה כבר חמש שנים, כמה חודשים, שנתיים או כל החיים.

אם שואלים, אני יכולה להגיד שאני מצאתי חברים אמיתיים.

ושיש לי כזה מזל.

אני אוהבת אותכם, והולכת לנצל כל יום.

(יחי הקיץ הזה.)

אל תתייחסו לסדר, אני אכה אותכם.

3> שפונט

3> שלי

3> כבש

3> אפללו

3> ריבלין

3> טליה

3> שאני

3> הדרי

3> שרון

3> פרחי

3> גיא

3> איתמר

3> אביה ידידי לחיים (=])

3> ענברי

3> שירה

3> נועה

3> חסאן

3> רועי

3> נטע נטע נטע נטע! איך לא רשמתי אותה?!

הו, נקטע לי הפוסט באמצע.

טוב, אז אממ, זה האנשים שעלו לי עכשיו, אבל יש עוד כ"כ הרבה אנשים שפשוט מגיע להם המון.

אז זהו.

זה בשבילכם.

/m\