מתישהו בסוף 2005- שמועות שרוג'ר ווטרס מגיע לארץ.
שקד- כן, בטח.
ינואר\פבואר 2006- מתפרסמת הידיעה שרוג'ר ווטרס מגיע לארץ.
שקד- נשימה עמוקה, טלפון לקסטל, 375 ש"ח. הורים לא מרשים.
ניסיתי לשכנע אותם כ"כ הרבה, ניסיתי להשיג כסף, ניסיתי להתחנן מאבא שיבוא איתי (וואי, זה היה יכול להיות מושלם.)
לא.
טוב, עבר.
"עבר" פחח.
בכל זאת מדברים פה על רוג'ר ווטרס, מושא הערצתי, הבנאדם שהשפיע עלי הכי הרבה בעולם.
הפאקינג גאון הזה.
ראיתי את עצמי יושבת בבית ב22 ביוני, בוכה.
מפסידה חוויה של פעם בחיים.
אתמול טליה (פאקינג כפרה עליה) התקשרה ואמרה שלאבא שלה יש כרטיסים מהסדרה (היא כבר קנתה), והזמינה אותי לבוא איתם.
טליה, כ"כ כ"כ תודה, היא ידעה שהם הלהקה שאני הכי אוהבת בכל העולם, היא ידעה כמה זה משמעותי בשבילי..
ב5 אחה"צ היום, נסענו.
לבשתי חולצה לבנה שלי, שמצוייר עליה הלבנים של הWALL. (חח מצויר, ציירתי עם עט בעקימותי..) וכתבתי בפונט שלהם "פינק פלויד דה וול", כע זה קצת מתלהב אבל אני ממש אוהבת.
ממש.
3-4 שעות בדרכים, הגענו. אני רועדת מהתרגשות.
H M
F
G
!
היה כ"כ מושלם.
רציני שאם השעון היה נעצר בדיוק על הלילה הזה, הייתי מאושרת.
אני וטליה נדחפנו קדימה על ההתחלה, עמדנו כל כך קרוב, איזה 100 מטר ממנו, ליד המסך, המקום הכי טוב בעולם.
הוא התחיל עם IN THE FLESH, וישר שהוא עלה התחלתי לבכות. ולשיר, ולצחוק, ולבכות.
פאגית אני.
אבל זה רוג'ר ווטרס.

זה רוג'ר ווטרס.
ולא הייתי עוברת את השנה הזאת בלעדיו.
ואני גדלתי איתו, עליו.
וזה חלק ממני, חח בכל תיק דיסק אחר שלהם.
אחרי זה היה את MOTHER, וצרחתי, ובכיתי, והיה כ"כ מדהים.
וראו על הפנים שלו שהוא מתרגש, שהוא שמח, שזה מהלב.
הוא ניגן גם את SHINE ON YOU CRAZY DIAMOND, ואת SHEEPS, וכמה שירים מTHE FINAL CUT, ואת WISH YOU WERE HERE כמובן..
והיה מדהים.
מדהים מדהים.
זה היה כמו לחזור 30 שנה אחורה, עם כל ההיפים, והריח של הגראס באוויר.
בכל החצי הראשון אני וטליע היינו במקום מעולה, ודיברנו עם אנשים, ועישנו דברים. ואז בהפסקה זחלנו את דרכנו החוצה בין 100,000 אנשים.
כמה צחקתי.
אחר כך הם ניגנו את כל DARK SIDE OF THE MOON, וישבנו שם די רחוק על הרצפה עם דוריטוס, וניסיתי לעכל מה אני עושה, ואיפה אני, וזו הייתה ההרגשה הכי טובה בעולם.
בסוף הוא ניגן את THE HAPPIEST DAYS OF OUR LIFES וANOTHER BRICK IN THE WALL PT 1, ואת VERA, שזה אחד השירים שאני הכי אוהבת בעולם, את BRING THE BOYS BACK HOME, ואז בסוף את COMFORTLY NUMB, והשיר הזה בחיים לא נשמע יפה יותר, ועמדנו במקום כזה טוב ושרנו וצעקנו..
פשוט בשביל ימים כאלה שווה לחיות.
חחח וכל הקומבינות שמאיר הסלב הזה השיג לנו, מבדר, מבדר.
אה, והחמיאו לי על החולצה שעשיתי. יאי.
אע, וקניתי שם חולצה של ההופעה, מדהימה. יאי.
אני הולכת להיות בהיי מזה לפחות חודש-חודשיים.
(למה, למה לא לנגן את HEY YOU? הו, הקטנוניות.)
אז תודה.