"אולי אני משוגע. אני מתכוון, אולי. אבל אם זה כל מה שיש, אז אני לא רוצה להיות שפוי. את מבינה?"

זה מרגיש כ"כ מוזר.

כאילו, הייתי עם גיא. לא הייתי מאוהבת בו, או משהו כזה, אבל כן אהבתי אותו, בדרך כזו או אחרת, אפשר לומר.

ואז זה נגמר, מזמן כבר, ולא הרגשתי כלום לאף אחד כל הזמן הזה.

ופתאום הגיע גלעד, וההתרגשות הזאת מפעם התחילה מחדש, ואז גם הוא, וההוא הישן מפעם.

אני לא יודעת, אני מרגישה מאוהבת.

לא באחד מהם, אולי בכולם, אולי בעצמי, אולי בחברים שלי, בכלבה שלי...

אני מרגישה בעננים, וזה כאילו התעוררתי אחרי חצי שנה ש... לא.

באמת פתאום כל האנשים האלה שפשוט מחייכים ועושים לי טוב, ואני לא צריכה להחליט שום דבר או לבחור או להתעצב.

הכל טוב.

או במילותיה האדירות של ג'ייקיי,

all was well.

מיקי: