החיים ע"פ טולי =)

יש נקודות כאלה בחיים שמשהו נשבר בך, שפתאום אתה מבין דברים, הראייה שלך משתנה, אתה מאוכזב, לא מבין למה אנשים לא מתנהגים כמו שאתה היית נוהג בהם...

ובנקודה הזו משהו השתנה לתמיד, בי, בתמימות שלי, במשמעות שהיתה לזה בשבילי... וזה לגמריי מעבר למילים, אין טעם לדבר על זה... אתה פשוט נותר חסר מילים, חסר אמונה (לא שיש לי יותר מידיי ממנה...), ותוהה האם פעם הייתה לזה איזושהי משמעות בכלל??? 

אני מרגישה כאילו אני לא יכולה להתאהב יותר, לאהוב באמת... אני רוצה הרבה דברים אבל בו זמנית- לא רוצה אותם... לא עד הסוף, כאילו זה לא באמת מגיע לי... וזה דיי חסר לי עכשיו, הרגעים האלה, אהבה... אולי מתישהו כשאני אסדר לעצמי דברים בראש...

אין לי כח לשטויות האלה כבר, לרכילות, לריבים, לבאסה... פשוט לא מעניין אותי מה יקרה מכאן והלאה...ואולי זו אימרה מגעילה וזה מראה שגם אני, בעצם, בדיוק מה שאני מתיימרת לא להיות... צבועה ומגעילה...כי פשוט איבדתי את העיניין שלי בזה.

מצטערת שביאסתי קצת...

אוהבת תמיד,

טולי.