אנחנו היער;

הכוכבים בשביל החלב שלי קמים לתחייה

והם צמאי דם, שלא כמוני.

שלא כמוני, הם מתפשטים

כמו הזמן שנמרח אל המרחב.

והכוכבים, הם דועכים במהירות

ובאותה המהירות נדלקים אחרים.

אסכם את דבריי:

הם צמאי דם, שלא כמוני.

שלא כמוני.

שלא  כמוני.

שלא   כמוני.

שלא    כמוני.

שלא     כמוני.