אנחנו היער;

אני נושא על גבי שק של חלוקים

ומפזרם אבני דרך במרחבים התחומים.

העול שאני נושא הוא כבד,

משקלו רב על רגליי השבירות

ועל בית חזי הרצוץ.

נמלים קטנות וגדולות מתנגסות בגופי החשוף,

מבקשות להפשיט ממני עור ובשר.

חלוקים בפינות הדרכים מבשמים שגיאותיי,

מראים לי מה כברת-דרך עברתי

ועוד כמה נשאר.