Empty walls .
זה השם שבחרתי,כי זה התיאור הכי טוב שאני יכול למצוא לריקנות מסביב,לריקנות שהיא בעצם כמעט הכל .
אני לא באמת אדם של כתיבה,ואני גם לא אדם שיודע להתנסח,בכלל לא יצא לי להתנסות בזה,
אז אני פשוט אכתוב כאן כאילו שאני מנהל שיחה עם המחשב,ואצפה לדעות וביקורות.
ביום יום אני לא אוהב לדבר עם אנשים על הרגשות שלי על הדעות ועל המחשבות שלי,
או שאולי אני כן אוהב את זה,אבל אני יותר מפחד מזה..
יש בי פחד טפשי מכך שאנשים ידעו עליי משהו כאדם,בין אם זה חברים מהיום יום ובין אם זה סתם אנשים שכרגע הכרתי באינטרנט,
מן מחסום שנוצר בי בשלב כלשהו שבגללו אני מעדיף שאנשים יראו אותי כסתם עוד אדם חסר עומק שיודע להקשיב ולייעץ,
אבל את מי שאני באמת,את המחשבות והדעות,אני שומר לעצמי ומשום מה חיי בפחד שמישהו יגלה אותן,
בבלוג הזה אני פשוט אכתוב את זה מבלי לחשוב,כי כאן יקראו את זה 'סתם' אנשים רנדומאליים,ואולי כמה חברים שאזמין לפה בשלב כלשהו,
משיחות מעטות שבכל זאת היו לי על הדעות ונקודות המבט שלי עם אנשים,אנשים נעלבו כי במובן כלשהו זה התבטא נגדם,או סתם מצאו סיבה שזה ייפגע בהם,
ככה שיש סיכוי שאנשים שיקראו את זה יתפסו את זה כמשהו כמעט ואישי,
אז אני אכתוב כאן מראש,אני אשתדל לא לכתוב כאן דברים אישיים,אהיה כמה שפחות ספציפי,ואין לי שום כוונה לפגוע באף אחד,ואם היה וקרה דבר כזה,אני מתנצל מראש .
מקווה שאצליח איכשהו... :D