Romance Bunrs

'אני צוחקת'  חשבתי בתדהמה, "לא צחקתי ככה כבר הרבה זמן" הוספתי, הפעם בקול.

"בשביל לשמוע אותך צוחקת אני יעשה הכל" הוא אמר, מחייך את חיוכו הכובש. 'מכל הבחורים בעולם, מקס הוא האחרון שהייתי חושבת לצאת איתו, הוא כל כך יהיר, שחצן, "מקובל" ו...חמוד?'. המחשבות החלו להתערבל בראשי, אולי מבלבול, אולי מהיין מהבקבוק הריק על השולחן, זה לא שינה דבר. דיברתי כפי שלא דיברתי מעולם, המילים יצאו מפי כמו מי נהר גועש, מדי פעם הבנתי את המילים הנשפכות בשצף, "אתה יודע, סבתא שלי תמיד הייתה שרה לי שיר כזה כשהייתי קטנה כדי לעזור לי להירדם, משהו בצרפתית...", אך רוב המשפטים שיצאו מפי זרמו לאוויר וכאילו התאדו מלהט דיבוריי.

לפני ששמתי לב כבר שילמנו על הארוחה ויצאנו מהמסעדה הומת האדם, הולכים ברחוב המחשיך עם כל דקה ודקה, עד שמקור האור היחיד היו המנורות הצהובות, מהבהבות בקצב לא אחיד. ידינו מחזיקות ברכות אחת בשנייה הוא מלטף באגודלו את ידי הדקה, לפתע אחיזתו בידי התהדקה והוא משך אותי קדימה לעבר אחת הסמטאות, "לאן אנחנו הולכים?!" צעקתי בכדי להתגבר על רעש הרוח ההולם באוזניי. "את עוד תיראי!" שמעתי אותו צועק בחזרה, הסמטה אליה הגענו הייתה קצרה וחשוכה, הרגשתי שאנחנו מאטים עד לעצירה, ידיו נכרכו סביב מותניי ולפני ששמתי לב הרגשתי את שפתיו ממלאות, כמעט בולעות אותי, דחפתי אותו אחורה בכל הכוח שיכולתי לגייס, "מה קרה מתוקונת? את לא רוצה לעשות קצת כיף?", הוא התקרב אליי שוב, מחזיק אותי חזק יותר, "עזוב!" צעקתי, "עזוב אותי! בבקשה! עזוב!". כל גופי כאב מהמאמץ לנסות ולהרחיקו וכל התנגדות שניסיתי להפעיל רק עודדה אותו להפעיל יותר כוח בעצמו. לפתע כאב חד פילח את בטני, נשמתי נעצרה, גופי התקשח למגע הסכין שננעצה לפני רגעים ספורים בתוכי. הרגשתי את הדם החם זורם על רגליי, הוא עוד המשיך לזרום, לא מפסיק, עד שכל מה שיכולתי לראות זה את הדם ואת רגליו של מקס נעלמות מעבר לקירות הסמטה, המחשבה האחרונה שעברה בראשי הייתה 'אני אהרוג אותו, אני אהרוג אותו'.

~כעבור חודשיים, נקודת המבט של מקס~