נודדת לבדי

אחד עשר שבטים

היינו קרובים. טענתם שאני הילד הכי אהוב במשפחה. גם האחים והאחיות טענו לקיפוח.

פעם אפילו סיפרתם לי על כך שנולדתי לאחר הפסקה ארוכה יחסית (שלוש שנים) ומאוחר יותר גיליתי שביני לבין אחי הגדול ממני, הייתה גם הפלה טבעית. זה היה בטח אסון מבחינתכם. אחרי הכל, כפי שסיפרת לי, אמא, כל הזמן רציתם שיהיו לכם 12 ילדים (כמניין שבטי ישראל).

לקראת בר המצווה שלי השקעתם הרבה. זוג התפילין שנרכשו בעבורי היו המהודרות והיקרות ביותר שנצפו באזורנו. הן היו מהודרות כל כך עד שגם אתה, אבא, ביקשת ממני פעמים רבות להשאיל לך אותן לתפילה. בכיף – למה לא?

שמחתם כשלמדתי, התפתחתי ובכלל – התלהבתם מההתקדמות שלי ומהטיפוס במדרגות יראת השמיים וכל הבולשיט.

במרוצת השנים, הצלחתם להשיג את המטרה ואחרי הרבה מאוד מאמצים, נולד הילד ה-12 רק שזמן לא רב לאחר מכן, מת לכם אחד הילדים.

טוב, לא ממש מת. פשוט יצא בשאלה.

היה לכם קשה לקבל את התפוצצות החלום ותגובתך המיידית, אבא, הייתה: "יש לך 10 דקות לעזוב את הבית".

ילד ממושמע ממלא אחר הוראות ההורים. נכון?

מילא. אני מבין את הנתק, את הזעזוע, את התסכול. באמת שאני מבין. אבל איך לכל הרוחות אתם מסתדרים כשיש לכם רק 11 משבטי ישראל?

יומולדת!

ככה, מבלי שאשים לב, חגג אתמול הבלוג שלי את יום ההולדת הראשון שלו. חודש שלם חלף לו מאז הקריזה הראשונית ששלחה אותי לכתוב בו.

מספרים:

·          7 בלוגים שלינקקו אלי

·          14 עשו עלי מנוי

·          38 פוסטים

·          367 תגובות

·          1465 צפיות

·          היום בו היו הכי הרבה כניסות: 28.6 – 111 כניסות.

·          הכי קצת כניסות: 12.7 – 18 כניסות.

·          ממוצע הכניסות ליום: 47.25

מזל טוב לי!!!