הוא טיפוס יבש בעל חוש הומור משעמם. הוא לא שנון, לא סרקסטי, לא ציני ולא תחמן. החיים הטובים מאוד מעניינים אותו אבל הוא לא מוכן לקבל אותם במתנה ותמיד-תמיד, משלם עבורם מכיסו.
הוא סוס עבודה ולדידו, המשרד בו הוא יושב הוא כבית חרושת של ממש. תמצאו אותו משכים קוּם לפגישות או סיורים כבר בשמונה בבוקר ומסיים את שעות העבודה רק עם שקיעת החמה.
לפני כשנה שמעתי קולגות שלו מתלוננים על סדר היום הבלתי אפשרי שהוא קובע להם: "ישיבת ועדה בשמונה בבוקר? הוא ממש השתגע", אמר אחד המפונקים.
את התפקיד השולי שקיבל לפני מספר שנים, הפך לאחד התפקידים הנחשקים בחברה. בחריצותו ובכוח התמדתו, הפך את הוועדה בראשה עמד לוועדה המרשימה והעקבית ביותר, העוסקת ברפורמות מרחיקות לכת המשפיעות על כל אחד ואחת מאתנו (תושבי ישראל). זינוקו המרשים בא לידי ביטוי בבחירתו ע"י שני העיתונים היומיים הגדולים – כאיש השנה.
גם לתפקידו החדש הוא נכנס במלוא המרץ. לעיתים ביותר מידי מרץ ובעודף מוטיבציה אך עדיין, אני מעדיף אדם כזה על אוכלי החינם המקיפים אותו.
- הייתם מאמינים שיש אדם כזה בפוליטיקה?
מעולם לא תמכתי בו וככל הנראה זה גם לא יקרה בעתיד. אינני מסכים עם דעותיו כמעט בשום נושא ועדיין, הוא אחד הבודדים בפוליטיקה הישראלית שאני מסוכל להסתכל עליהם בהערכה.
בשבוע שעבר פגשתי אותו לפגישה חטופה. הוא ראה אותי מרחוק, קרא בשמי ורדף אחריי בחיוך. "נוּ, אתה מגיע לעבוד איתי?" שאל לאחר שהתעניין בשלומי.
לא נראה לי. דעותינו רחוקות מידי ואם נעבוד יחד, נגיע עד מהרה לתגרות ידיים.
...ועדיין, למרות שאלחם בו ובדעותיו בכל דרך אפשרית, מרחוק אני מסתכל עליו. עניו, צנוע, ישר-דרך, אדם שמעולם לא השתכר מניחוח הכוח.
הלוואי שכל הפוליטיקאים שלנו היו נדבקים ממנו באותן תכונות אופי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
