רציתי לספר לכם על החליפה המזעזעת שלבשה אתמול יונית לוי בחדשות.
רציתי לשתף אתכם בתובנות שלי על 'אהבה מעבר לפינה' ו'משפחה וחצי'.
רציתי להתלונן על שאני חולה, עם חום, מנוזל ומשתעל.
פיגוע!
שוב איזשהו נבל שכל המטרה שלו היא לגרום לכך שנהרות של דם ימשיכו לזרום כאן, שלנצח נחיה על החרבות הדו-כיווניות ושלעולם לא נדע רגע של שקט - התפוצץ רצח ופצע למעלה מ-100 ברנשים וברנשיות שבסך הכל הצטופפו באוטובוס.
ס'עמק! אין לי עצבים לדבר אתכם על כלום.
שמישהו יגיד ל'טלעד' - רציתם לזעזע אותנו, רציתם להעביר בנו צמרמורות של זעם, עצבים, חוסר אונים. רציתם ולכן הדבקתם לתכנית הבוקר שלכם את הפתיח המבשר על 'קץ ההודנה' ובו זכינו לראות שוב את הדם, הבכי, הצעקות, האימה ואת הגופות הקטנטנות של תינוקים בני כמה חודשים כשהן מונחות על אספלט הכביש. אבל למה בלא שום הפסקה, העברתם לפרסומות כשאת שלולית הדם החליפה מירי בוהדנה בצהלת "שתיים זה תמיד ביחד"?