ס'תכלו על המצחיקים האלה. העם הסיני מאושר. סין שילחה והחזירה בהצלחה את החללית שנזו 5, החללית הסינית הראשונה שיצאה מכדור הארץ והקיפה את החלל. הטאקונאוט (המקבילה הסינית לאסטרונאוט האמריקאי וקוסמונאוט הרוסי) יאנג ליווי, יצא בטקס ממלכתי ממנו לא נעדר אף לא אחד ממנהיגי סין ומיד כשנחת (במונגוליה), פרצו חגיגות המוניות ברחבי המדינה.
בארץ ליוו הכתבים את הטיסה לחלל בנימה מגוחכת. "אין לזה שום משמעות מדעית", נאמר בחדשות ערוץ 2 ובערוץ 10 הוסיפו: "סין בסך הכל התאמצה למען היוקרה והכבוד העצמי שלה, כדי להצטרף ל"מועדון החלל" בו היו חברות עד כה רק רוסיה וארה"ב.
תוך כדי הדיווחים, לא יכולתי שלא להיזכר בפסטיבל שהיה כאן סביב אילן רמון. עוד בטרם ההתרסקות, נחגגה טיסתו של הברנש שבסך הכל היה טרמפיסט על ספינת החלל האמריקאית תוך כדי התאמצות והקצאת משאבים רבים רק כדי שנצטרף למועדון עשרות המדינות (אפילו הודו הייתה לפנינו) ששלחו טרמפיסטים לחלל ורק למען היוקרה והכבוד העצמי שלנו. כנראה שקל לנו הרבה יותר לבקר ולגחך על הזרים בעל העיניים המוזרות האלו
…
"האלימות היא כִּרסום יסוד הדמוקרטיה".
בנאומו בוועידת המדינות המוסלמיות שמתקיימת במלזיה, תקף הנשיא בשאר אסד את ממשלת ישראל וכינה את ישראל "מדינת טרור". הדברים נאמרו בתגובה להתגרות ישראל בסוקיה לפני כשבוע וחצי, באמצעות התקפה אווירית בשטחה.
אצלנו נרעשה הממשלה מהאמירה וגורם מדיני בירושלים הגיב כי "דבריו המתלהמים של הנשיא הסורי לא תורמים להרגעה ולסובלנות. לנו אין עניין בהסלמה כזאת".
לצחוק או לבכות?
איום קואליציוני.
קצת לפני התדהמה שניחתה על ראש ממשלתנו ("אנחנו טרוריסטים? אנחנו?!"), נתקף הטרוריסט בבולמוס רעב וירד על ביג-מק באמצע הלילה.
האם
–כמיטב המסורת- יאיימו נציגי החזית דתית-לאומית בפרישה מהממשלה בגין בליסתו של כבוד הרה"מ במקום לא כשר?
(ובנתיים)
זה טוב, זה פַּאקוּצ'.
537 פסיעות מפרידות בין הדירה ממנה יצאתי לפני כחצי שעה, לבין דירתי שלי. בדירה ההיא מתגוררים שני ילדים טובים ובדרך חשבתי על זה שמגיעה להם תודה ממני.
יש אנשים טובים, יש אנשים רעים, יש אנשים מצחיקים, יש אנשים מעציבים, יש אנשים מעניינים, יש אנשים משעממים, יש אנשים יפים ויש מכוערים, יש אנשים נדיבים ויש אנשים קמצנים, יש אנשים נפלאים ויש אנשים עלובים. יש אנשים.
אותם ברנשים שנתקלתי בהם (בתיווכה של זושינקה. בלוג של אחד מהם תוכלו לקרוא כאן) הם פשוט אנשים לא מושלמים שכיף להיות בסביבתם. לא בטוח שהם יאהבו את המחמאה הזו אבל הם אנשים תרבותיים, אנשי שיחה מסקרנים ובקיצור
– אנשים שהצילו לי את השהות כאן. זה טוב, זה פַּאקוּצ'.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
