הלילה שלפני.
כמו לילה לפני טיסה, לילה לפני מבחן גדול, לילה לפני ראיון העבודה למשרה הנחשקת. לילה לפני.
כמעט חודשיים עמלתי, הפקתי פליירים וברושורים, ארגנתי צמתים אקטיביים, הפעלתי עובדים ומתנדבים, פיקחתי על טלמרקטינג אנושי שהגיע לרוב המצביעים.
גם על יום הבחירות עצמו עבדתי. 25 עובדים ו-69 מתנדבים יאיישו את הקלפיות השונות, מבפנים ומבחוץ, וינסו לעשות הכל כדי להפיק את המרב מהיום הזה.
רק לפני שעתיים פגשתי את העובד האחרון וכעת, שקט. וכשלא נרדמים
– עת לחשבון נפש.
עד כמה שאני מסוגל להיות כנה ושיפוטי עם עצמי, נדמה לי שהוצאתי מעצמי כמעט את המיטב. 95% מיכולתי וכשרוני הופקו והופעלו במערכת הבחירות כאן. עוד פחות מארבע שעות נותרו עד לפתיחת הקלפיות וכל מה שנותר לי הוא להפעיל את המכונה לקראת הישורת האחרונה ולחכות במתח לתוצאות.
שעה וחצי נשארו לי עד שאאלץ להתעורר. כנראה שיקיצה טבעית כבר לא תהיה לי הבוקר ופשוט אשאר ער, מול המחשב או הטלוויזיה, שקוע במחשבות ועסוק בספקולציות שונות.
תחשבו עלי היום. תחזיקו לי אצבעות.