נודדת לבדי

נמאס!

נמאס לי מהעבודה שלי ואני רוצה להתפטר, אני מקווה שיש כמה דברים באופק אבל בנתיים, אני מתכוון בתחילת השבוע הבא (או אם אצליח – בסוף השבוע) להעיף את עצמי לתל אביב למספר ימים. מתגעגעת ליותר מידי אנשים, צריכה לנשום את האוויר התעשייתי. נחשוב קצת, נשתה קצת, נעשן קצת ונחזור לכאן.


ליעלי יש מאהבים

יש אנשים שכשהם מגיעים לעשות קניות בסופר, הם מרגישים שהעובדים במקום משמשים על תקן העבדים המודרניים שלהם. אתמול הגיעה מישהי שעברה מבחינתי את כל כללי ההתנהגות האנושיים ואני – הגבתי בהתאם.

היא נכנסה כשאזנה הימנית צמודה לסלולרי. את השיחה שלה יכלו לשמוע כל שוכני המקום כיוון שהיא התנהלה בקול רם שלא היה מבייש את גוליית בסולו סופרן. לקופה היא הגיעה בדיוק בפרק המעניין בו היא נאנחה וביכתה את מר גורלן שלה ושל שותפתה לשיחה, על כך שיעלי חברתן מצאה לה מאהב חדש ואילו הן תקועות עם בעליהן. מאמם.

כשנעמדה מולי, התייצבה דום, וכשמאחוריה משתרך לו תור אימתני, התעלמה מקיומי, מקיומם והמשיכה לפטפט.

- "סליחה?" גמגמתי בעדינות, "את מוכנה להמשיך את השיחה אחרי החשבון?"
- "אתה לא חושב שאתה חוצפן?" זעפה, "אתה לא רואה שאני בטלפון?"
עצביי שכבר ממילא מרוטים בימים האחרונים, התפרצו. בעדינות שלחתי את ידי אל עבר הטלפון שלה, נטלתי אותו בידי ואמרתי לברנשית שחיכתה בצידו השני: "השיחה תמשך בעוד כמה דקות".
היא השתוללה, קיללה אותי, הבטיחה שתדאג לפיטוריי (תודה) ובתגובה ציונית הולמת, סילקתי אותה מהחנות ללא הקניות.

אחרי חצי שעה היא חזרה והתנצלה בחיוך מתפנק. עזרתי לה אפילו לקנות את חפיסות הסיגריות הראשונות בחייה ("זה נראה לך מוזר שאני אתחיל לעשן בגיל מבוגר?") ובחרתי עבורה אל.אם. לייט'ס ארוכות ו-ווג מנטול. מהמם לה.


על מה מתבזבזים המיסים שלנו?

בימים האחרונים הצטרפו אלי שני עובדים חדשים. מדובר בברנשים ארגנטינאים יפהפיים שבזכותם הצלחתי להבין שהאנגלית שלי אינה כ"כ גרועה כפי שחשבתי.

עד כה ברחתי מכל הזדמנות לנהל שיחה באנגלית אבל כעת, בעבודה אתם, לא הייתה לי ברירה ונאלצתי לתת להם הוראות באנגליזית נפוצה. חביב.

בשיחה אתם התברר לי כי הם מתכננים כבר הרבה מאוד זמן טיול באירופה ואז, הם שמעו כי הסוכנות מאפשרת לכל צעיר יהודי בעולם, ביקור אחד בישראל על חשבונה (על חשבוננו). הם כמובן מיהרו לנצל את ההצעה כי "למה לעבוד ולחסוך כסף בארגנטינה אם אפשר לחסוך כאן בחודש את מה ששם נרוויח במשך שנה שלמה?"

לא. המדינה הזו לא ממש מעניינת אותם (בצדק) והדבר האחרון שהם ינסו לחשוב עליו הוא לעשות עליה. הם נהנים כאן, יש מסיבות, יש בחורות שמתרגשות מהגבר הלטיני (לטענתם של הארגנטינאים), יש מריחואנה שמגיעה מסיני והם מרוויחים את מה שבעיניהם נראה כהון עתק. בעוד כמה חודשים כשיסיימו להכיר את מדינתו של העם היהודי בחסות הסוכנות, הם ייסעו להם לגרמניה, ספרד וכו'. אנחנו נשאר עם תכנית הקיצוצים של ביביהו...