לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

נודדת לבדי


נוודות היא דרך חיים. טובה? רעה? קשה לי לשפוט את עצמי אבל כנראה שהחיים הובילו אותי לנוודות ולמלחמה נצחית...

כינוי:  בֶּנֶדֶטה

בת: 43





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

שעה של מסתורין / אהוד בנאי


 

יצחק שן זהב היה מפקד של יחידה מובחרת

שמואל היה ילד חשב שהחיים זה סרט

הדגל של שניהם נהיה סמרטוט סחוט

אחרי שהם, בקושי רב, חולצו מדאון-טאון ביירות.

שן זהב עזב הכל והסתלק לניו-יורק סיטי

היו שמועות שהוא יועץ למחתרת בטהיטי

ראו אותו באבו-דבי, במסווה של איש סוכנות

מתאסלם עם נוצריה בהשגחת הרבנות

 

הייתה זו שעת בין הערביים

שעה של מסתורין

 

שמואל הריח שיש משהו באוויר

והוא חיפש את שן זהב, כמו מטורף, בכל העיר,

עד שהוא נתקל בו במסעדה של תימנים

בקצה רחוב ה-42 פינת רחוב 60

שן זהב אמר לשמואל: "שמע, יש איזה עניין,

לא סמים גם לא נשק אבל זה מסוכן"

שמואל אמר לשן זהב: "חבוב אני אתך

אחרי הכל, מה כבר מסוכן, בשבילי ובשבילך"

 

הייתה זו שעת בין הערביים

שעה של מסתורין

 

שן זהב הכניס את שמואל בסוד העניינים

מעורבים בעסק כבר יותר מארבעה מימדים

מדובר במבצע נועז, נגד כל חוקי הזמן

ההוראות באות ישר מלמעלה, הצופה קשת בענן.

השניים כבר עמדו לצאת לקראת הבלתי ידוע

כשהופיעה נערה יפה בלבוש צנוע

אמרה שהיא רבקה גור-אריה, מברוקלין, מחצר של רב

קרובה, בעצם די רחוקה, של יצחק שן זהב

 

הייתה זו שעת בין הערביים

שעה של מסתורין

 

שמואל הזמין את רבקה לשבת מאחור

שן זהב ליד ההגה נסע שעות בלי לעצור

היה זה לילה בלי ירח על כביש לוטה בערפל

רבקה שאלה: "לאן?" והם ענו: "לעזאזל".

היא צעקה: "היי! יש תהום ממש ממול!"

שן זהב, נרגש, לחש: "כן, זהו קו הגבול"

כשרבקה הבינה שהם לא יעצרו היא קפצה מן המכונית

הם נבלעו בסדק אור שכמו ברק חתך באפלולית

 

הייתה זו שעת בין הערביים

שעה של מסתורין

 

שן זהב ושמואל עד היום עוד לא חזרו

ב- C.N.N. דווח על חור שחור במקום שהם קפצו

אומרים שהם גברו על כוחות הכובד והמשיכה

ראו אותם בו זמנית בטקסס, בבת-ים ובחיפה.

ורבקה גור-אריה התעוררה בקדומים

חיפשה על המירקע, לשווא, תכנית עם שורשים

מידי פעם היא נזכרת בשמואל וביצחק שן זהב

ולעצמה חושבת מעניין איפה הם עכשיו

 

הייתה זו שעת בין הערביים

שעה של מסתורין.

 





 

סתם. כי בא לי. כי הוא כותב, מלחין, מעבד ומבצע ענק.

אהוד בנאי.

 

נכתב על ידי בֶּנֶדֶטה , 27/3/2004 05:13   בקטגוריות אני לא מקורית  
34 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




 


ערבב את הטיח אחמד / אהוד בנאי

 

חמש בבוקר בעזה
עדיין קר, אני עייף,
נכנס אל תוך האוטו של נביל
ונרדם אצלו על הכתף,
בדרך שוב, המחסומים,
אומרים: עצור! תעודות...
עוד שעה זה תל אביב
וזה עוד יום אחד, רק לעבוד.

ערבב את הטיח, אחמד,
ערבב את הטיח.

בהפסקת הצהרים
מהפיגום אפשר לראות
מי יבנה יבנה בית
מי יבנה אם לא אנחנו נעבוד
טיח על הקיר
אבק על העיר
אני מכיר את השיר
תמיד אותו השיר
ערבב את הטיח, אחמד,
ערבב את הטיח.

 

נכתב על ידי בֶּנֶדֶטה , 19/1/2004 08:32   בקטגוריות אני לא מקורית  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הטמבל שולח צליל מכוון


   

בבוקר יום חמישי נדהמתי לגלות כי למבצע המלחמתי החדש של הצבא הישראלי הוענק השם 'צליל מכוון'. כולנו (אני מקווה) מכירים את הלהקה והשיר ולכן נורא הפתיע אותי לגלות שהמכסחים (ע"ר) בעצם אומרים לפלשתינים: לא הצלחנו בזרוע נטויה? לא חוסלתם בחומת מגן? חכו חכו ותראו מה זה צליל מכוון...!

 

עבורי לצמד המילים 'צליל מכוון' יש טקסטורה ומגע של רוך, עדינות, הרבה מאוד רגש וגם קצת אהבה. גם השיר כולו מוביל לאותן תחושות של צמד המילים:

 

בואי הנה בואי לכאן, אני שולח לך צליל מכוון

אחרי שנים של חוסר וודאות

בואי הנה אל המילים, אל הקצב אל הצלילים

מספיק חלום הפכי למציאות

 

כשעץ בגן מלבלב, זה לא כואב להתאהב

לכן, עומד ומנגן

 

בואי הנה בואי איתי, כל כך פשוט להיות מעשי

נצא ביחד בטח נהנה

שוברת לבבות קטנה, אני שבור ללא תקנה

וזאת סיבה מספיק טובה אז בואי כן...

 

כשעץ בגן מלבלב, זה לא כואב להתאהב

לכן, עומד ומנגן

 

 

בלילה שבין חמישי לשישי, ביקרתי שוב בפאב הקבוע שלי. בשעה חמש וחצי בבוקר, השמיע הדי.ג'יי. את השיר הזה ומיד אחריו את השיר אותו אני רוצה להקדיש לכבוד ראש הממשלה שלנו.

 

טמבל / ארכדי דוכין

 

היֹה היה אחד טוב לב אבל קצת טמבל

אחד שכבר צבר הרבה שעות של סבל

עד שיום אחד פגש במזל

שהעיף אותו לארץ בחלל

כן תבכה תשפוך פרצוף של עגל

שהולך תמיד הפוך כזה מן טמבל

 

טמבל, טמבל...

 

באמצע השדה פתאום ראה הטמבל

כסאות שלושה לכל כסא יש דגל

כסא של אורחים, כסא של קצינים

וכורסא רכה למלכים

על הכסא של האורחים ישב הטמבל

בלי שום כיף כל כך עייף מרגיש באבל

 

טמבל, טמבל...

 

הוא רק ישב לא הספיק להתרווח

המשרתים מזגו חבית של יין לאורח

אכל מהסיר שתה כמו חזיר

והרגיש חזק כמו פר צעיר

אחרי שהמטומטם שתה עוד ספל

לכסא של הקצין עבר הטמבל

 

טמבל, טמבל...

 

על הכסא הזה הרגיש פתאום בכוח

גבר עם ביצים אבל בלי מוח

הוא גייס ת'אומה ושידר ת'סיסמא

האידיוט הכריז מלחמה

הצבא שלו כבש לו את הדרך

לעבור לשבת על כסא המלך

 

טמבל, טמבל...

 

על כסא המלך הוא דפק עם הרגליים

בשמחת שלטון צרח עד השמים

תהיו אבירים, תהיו חברים

מילה אחת שלי אתם גמורים

אפילו אלוהים נקשר בחבל

הוא החזיק אותם קצר, הטמבל

 

טמבל, טמבל...

 

אבל הטמבל איש טוב לב לכן נראה לו

לחלק לעם את כל מה שהיה לו

ואז הכסא התנדנד כמו ערסל

הטיפש התעלף ונפל

הוא התעורר בערימה של קש וזבל

בבגדים בהם נולד עירום וטמבל

 

טמבל, טמבל...  

נכתב על ידי בֶּנֶדֶטה , 23/8/2003 15:03   בקטגוריות אני לא מקורית  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
18,994
הבלוג משוייך לקטגוריות: דת , משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבֶּנֶדֶטה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בֶּנֶדֶטה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)