מה שבראש שלי

כולם יושבים וכותבים יומיות, או לפחות כך זה נראה לי. זה מצחיק, כולנו מתיימרים לנהל את הזמן שלנו נכון ולבסוף מוצפים בשלל דברים ושוכחים מאלו שקרובים אלינו. לא כולנו כאלה, אני לא אוהבת הכללות, אבל מי כן, ומי לא משתמש בהן. מרסדס בנד מלך הראפ של ירושליים ברקע וחושבת לעצמי, להשתמש בקטעים הכתובים או ללכת לויקיפדיה כמו שעשיתי בעבר, לחפש את תאריך היום ולמצוא משהו מעניין, הרי שניהם טובים.

יושבים במועדון, כל אחד עם הלפטופ שלו, עסוק בעינייניו ומקביל חושב על כל מה שנשאר, על כלום, על כך שרעבים ויש מלא דברים. אולי לא אישן הלילה.. שאלה לגיטימית לחלוטין בתקופות לחץ, ומבדר שכך.

וכעת שומעים cheek to cheek , מדהים איך המוסיקה משפיעה עלי וכמה שזה חביב. יושבת וחושבת אולי להעלות את זה ליומיות, מבינה שעדיף להעלות לבלוג.

יאללה נעלה ונחזור לעבודה, בהצלחה ;)