מה שבראש שלי

09:53

אני לא יודעת אם זה חכם. החלטתי לתפוס מרחק בהודעות הוואטסאפ, כלי התקשורת שלנו.

יש בי מן פחד, שאם לא אכתוב, אז הקשר ימוג,

ותחושת מחויבות נלוות, כדי להשאיר את הגחלת.

והחלטתי להיות מודעת לעצמי, שאלתי את עצמי, אולי אפשר אחרת.

אז אני בניסוי, ניסוי לעצמאות, לשחרור, ולשחרר,

לפתיחות, לרוגע, לכך שזה בסדר לבחון את הדברים.

היום בבוקר קמתי בשש וקצת, וראיתי שהיית מחובר ב05:50, 

היה לי קשה הפיתוי, של יצירת הקשר.

השתוקקתי, מילה חזקה. התלבטתי, הייתי חלוקה.

בסוף החלטתי שאתמול דיברנו שיחת אסאמאס, ושזה מספיק.

זה מיוחד, שכשאנחנו מסתמסים, אני שומעת את הקול שלך

אצלי, את הטעמות הדיבור שלך.

זה קרוב.

מעניין איך יקרה כשאתה תהיה קרוב.

בנימה אחרת. החיים מתגלגלים לי בצורה נהדרת.

אני יוזמת ויוצרת קשרים, יוצאת המון,

 נראה שברגע שאני נפתחתי לאפשרויות,

 אני מבחינה בהמון הצעות בילוי, שכנראה שלא הייתי שמה לב להן קודם.

מרגיש לי שכשאני מחייכת לעצמי, העולם מחייך בתשובה.

היקום הקוסמי, כמו שבן דוד אוהב להגיד.

10:00