"אתה רציני? אתה באמת רוצה להתחתן איתה?"

"אני לא יודע, אחי. באמת שאני לא יודע. מה אתה חושב?"

מה אומרים במצב כזה?

"למה היא לא מוכנה לעשות הפלה?", שאלתי.

"כבר שנתיים שאחותה נשואה ומנסה להיכנס להיריון ולא מצליחה. גם אמא שלה נתקלה בקשיים. אני לא יכול לעשות לה את זה. היא נקלטה. ברור לי שהייתי מתחתן איתה בעתיד. אנחנו כבר כמעט שלוש שנים ביחד, אבל אני לא מרגיש שאני מוכן להיות בעל או אבא. היא לא מסוגלת לשמוע על הפלה והיא צודקת באיזשהו מקום. אני גם לא מוכן לקחת אחריות כזו. איך אחיה עם עצמי אם היא תנסה להיכנס בעתיד להיריון והיא לא תצליח?"

פתאום הבנתי שמשהו לא מסתדר לי. "רגע, איך זה יכול להיות? היא לוקחת כבר גלולות המון המון זמן. איך זה יכול להיות שהיה פאנצ'ר?"

ינאי שתק. "לא יודע", הוא משך בכתפיו. "באמת שאלה טובה".

הצעתי לו ללכת ולשאול אותה איך זה יכול להיות.

לא תיארתי לעצמי איזו תיבת פנדורה אני פותח.

כמה שעות לאחר מכן נשמעה דפיקה בדלת.

ינאי עמד בפתח, רועד כולו. העיניים נפוחות מבכי. עוד לא הספקתי להשחיל "שלום", והוא התפרץ:

"היא עבדה עלי. היא שיקרה לי!"

"אז מה, היא לא בהיריון?", העזתי להשחיל חיוך.

"היא בהיריון ועוד איך! היא הודתה שהפסיקה לקחת גלולות כדי שתכנס להיריון ואז לא תהיה לי ברירה ואני אתחתן איתה. מה עושים, תגיד לי, מה עושים?"

כבר חשבתי שמדובר באזעקת שווא, והנה אני מתבדה. מדובר בוואחד אזעקת אמת. מה עושים באמת? מה אני יכול להגיד לו?

זו בדיחה ידועה אצלנו בחבר'ה שהחברה של ינאי לחוצת חתונה וינאי אדיש לגמרי. לנסיעה להודו סירבה להצטרף ועשתה כל שהיא יכולה בכדי שלא תצא לפועל. בסופו של דבר, היא מצאה דרך אחרת לכבול את הבחור אליה. ולא, אין סיכוי שהוא היה בורח. הרבה פעמים הוא אמר לי שהוא יודע שהיא ה-אחת. שהוא יודע שזה לתמיד. שהוא רוצה שהיא תהיה האמא של הילדים שלו. הוא לא ציפה שהאמא של הילדים שלו תחליט על דעת עצמה להיות אמא.

בסופו של דבר הם נשארים ביחד.כנראה שהאהבה באמת חזקה מהכל.

החתונה תיערך כבר ביולי הקרוב, עם שמלת כלה מיוחדת שתסתיר את הבטן. ההורים שלה ושלו יודעים. לסבים ולסבתות הם לא מעיזים לספר. יש לינאי כעס רב עליה, אבל הרבה יותר אהבה. היום הוא כבר הרבה יותר רגוע. פתאום הוא החל להישמע כמו שיר גרוע של אייל גולן: "הכל זה מלמעלה, תראה איך ההוא שם מסובב את כולם, כנראה סבא שלי שבשמיים רוצה שאתחתן". ינאי לא מזרחי ובטח שלא אדם מאמין. כנראה שהאהבה גורמת לנו להאמין בדברים שאנחנו לא מאמינים בהם באמת. איך אומרים אתניקס: רק אהבה תנצח? אולי.

ואם לא, המניפולציות בטוח שכן.