היייייייייייי , שבת שלוווום קוראים יקרים שלייי !!
מהפרקים הקודמים-
הצמדתי אותה לקיר , פתחתי את הפה שלה והרחתי , היה ריח של דם , של בן אנוש .
"אני אמרתי לך שאנחנו לא נושכים ! "
"אני לא יכולה בלי ! אני לא כמוך תום ! אני חייבת לנשוך ! "
" את לא ! "
היא הלכה לחדר שלה ואני יצאתי מהבית , יצאתי לחפש את דון .
פרק 5 -
דמות חדשה - דון -
נקודת מבט תום -
"מה אתה עושה פה ? " שמעתי את קולו של דון .
"אני צריך את העזרה שלך " עניתי לו ,
"ב... "
"יש ילדה אחת ... היא מחלישה אותי , היא מתחילה לגלות על קיומם של הערפדים "אמרתי לו בפחד , הוא היה הערפד היחידי שפחדתי ממנו , שכולם פחדו ממנו .
"תמחק אותה " הוא אמר לי
"אז זהו ... אני לא מצליח למחוק אותה , יש בה משהו , אי אפשר היא לא נתנת למחיקה "
"אין כזה דבר " הוא צעק " כל בן אנוש יכול להימחק " הוא אמר אך הפעם יותר רגוע
"היא לא "
"אז אולי היא לא בת אנוש "
"היא כן , בזה אני בטוח " עניתי לו "דון היא מחלישה אותי "
"תהרוג אותה " הייתי בהלם, לא רציתי להרוג אותה , לא רציתי להרוג .
"אתה יודע ... ש.. אתה יודע שאני לא הורג "
"אוי תפסיק עם השטויות תום ! כל ערפד הורג , זה הטבע שלנו ! ככה העולם ברא אותנו , אנחנו צריכים להרוג ! אנחנו נועדנו בשביל להרוג "
"אנחנו לא! " אמרתי והפעם יותר חזק ממה שדיברתי עד עכשיו , "אנחנו לא צריכים להרוג , אני לא רוצח "
"אז תביא לי אותה אני יהרוג אותה "
"לא , היא צריכה לחיות , אולי זה סימן , זה שאני לא מצליח למחוק אותה, אולי היא תעזור במשהו "
"אני מזכיר לך שהיא בת אנוש , היא לא יכולה לעזור בכלום . "
"אני לא יודע .. "
"אתה תסתכן בזה שהיא תדע על הערפדים ?לה לגלות לכולם על הערפדים , על קיימונו . "
"אני אקח את הסיכון "
"ברור שתיקח , אתה הרי נחשב לערפד בעל העוצמה הכי חזקה נכון קריל ? "
שנאתי שהוא קרא לי קריל , שנאתי את השם שלי , השם הערפדי שלי . לא רציתי להיות ערפד .. רציתי להיות בן אדם רגיל .
"אחרי כמובן " הוא הוסיף ..
הסתבובבתי משם ויצאתי , למה בכלל באתי ? למה בכלל סיפרתי לדון ?
"קריל .. " השם הדהד לי בראש , לא סבלתי אותו , אף אחד כבר לא קורא לי ככה, עכשיו כולם קוראים לי תום , הייתי צריך שם כשהעולם התקדם והתפתח , לא יכלתי להשאר עם קריל .. אני חי כבר 384 שנים ,
חגתי כבר את גיל 17 כל כך הרבה פעמים .
אם יש דבר אחד שלמדתי בכל 367 שנותיי כערפד זה שאסור לסמוך על בני אנוש ! הם יימכרו אותך ברגע הראשון שהם יידעו .
אני לא יספר לאליה מי אני , אם היא תגלה לבד אני כבר יימצא דרך לגרום לה לשתוק .
נקודת מבט אליה -
"אלייך אלייך אני נמשך , מיליון נשיקות בשבילך מחכות ואותך לעולם לא אשכח .......... " שרתי בעודי הולכת לכיוון הדלת .
" מי זה ? " שאלתי "אני ." שמעתי קול מוכר. פתחתי את הדלת ותום עמד שם .
"מה אתה עושה פה ? "
"אבנר ... הוא אמר לי שאת צריכה לעזור לי להשלים חומר "
"לא נראה לי "
"למה לא ? "
"א. אני לא סובלת אותך ב. אני בקושי יודעת את החומר "
"נלמד אותו ביחד , ואת עוד תלמדי לאהוב אותי "
"אני יעזור לך בתנאי , שתגלה לי מה קרה באותו יום "
"לא "
התכוונתי לעזור לו בכל מקרה אבל כל כך רציתי לדעת מה קרה שם , אני רוצה לדעת מיי זה הבן אדם הזה .
"בוא.. אני יעזור לך "
הוא חייך חיוך מושלם ועלינו לחדר שלי "
"במה אתה צריך עזרה ? "
"את האמת ? שבכלום , סתם הוא אמר שאני צריך שיעזרו לי , ואני צריך לשמור עלייך שלא תספרי אז ניצלתי את ההזדמנות "
"אתה אידיוט "
"תודה "
"איזה מארחת גרועה אני .. דקה אני פה "
ירדתי למטה והבאתי לו לשתות , הוצאתי קולה כוסות ומים למקרה שהוא לא אוהב .
"קח " הושטתי לו את הכוס
"הבאתי גם מים למקרה שאתה לא אוהב קולה , אתה אוהב נכון ? "
"כן "
נקודת מבט תום -
אפילו לא ידעתי אם אני אוהב קולה , אני לא שותה , רק דם , באותו יום שהיא הביאה לי את המים , הם בכלל לא עזרו לי , אבל רק כדי שהיא לא תחשוד , אני חייב דם , אני רוצה דם , הריח שלה הוא ממכר אותי , אני רוצה את הדם שלה !"
אני יודעת שהפרק קצר אבל דברים טובים באים בחבילות קטנות ?
לא סתם , אין לי זמן אני חייבת לנסוע וחופרים לי פה ..
מקווה שתאהבו ושבת שלום , רויאל ♥