"אף פעם לא חשבתי שזה ייקרה דווקא לי, מכולם דווקא אותי חטפו "

אווקי אז לא הספקתי להגיד לכם ביום שני ,

אבל אני הכי מקווה שתנצלו את החופש הכי טוב שאתם יכולים , שתהנו בו (:

שיהיה לכולנו בהצלחה שנה הבאה , ושיהיה לנו חופש נדיר (:

אוהבת את כולכם !

יאללה פרק 8 , אעאעאעעאעא אני מתרגשת !!

מקווה שתאהבו !

מהפרקים הקודמים -

"את הדם שלך " היא אמרה לי והוציאה שני שיניים , לא הבנתי מה קורה פה,  התחלתי לרוץ אבל היא הייתה יותר מהירה ממני ותפסה אותי בידי , היא קירבה את שינייה לצווארי , עצמתי את עיניי , פתאום שמעתי צרחה , זאת הייתה היא , ראיתי אותה שרועה על הרצפה ותום מעלייה , הוא הסתכל עליי ולא האמנתי למה שראיתי , השיניים שלו , הם כמו שלה .. הוא , הוא ערפד

דמויות חדשות -

פרק 8  -

נקודת מבט אליה -

פקחתי את עיניי והסתכלתי מסביבי , השמיכה הורודה שלי שאמא קנתה לי במיוחד לקיץ הייתה עליי , הדובי שלי היה בצד של המיטה ,

הקמתי את עצמי למצב ישיבה .

"בוקר טוב " שמעתי קול מוכר

"מה אתה עושה פה ? " אמרתי לתום בעודו יושב על הכיסא ומסתכל עליי

"איך הגעתי לפה ? מה קרה אתמול  ? "

התחלתי להיזכר בכל מה שקרה אתמול ,הייתי בבית רציתי לקנות חלב , הבלונדה , תום , הוא הציל אותי שוב, אבל ..

"תתרחק ממני ! "

"אני רואה שנזכרת "

"תלך מפה בבקשה " אמרתי לו בעודי מרגישה דמעה על הלחי שלי

"אני לא יכול ללכת עכשיו שאת יודעת  "

"אתה ערפד "

הוא שתק , הוא לא ענה והוא רק המשיך להסתכל עלי

"אתה ערפד ! אתה ערפד ! בגלל זה כל הזמן ידעת מה אני חושבת ! בגלל זה ידעת איפה אני גרה , ככה הצלת אותי מהאנשים האלה , היא רצתה את הדם שלי , הערפדית הזאת רצתה את הדם שלי ! בגלל זה היה אסור לי לספר כלום ? נדבקת אליי בשביל שאני לא יספר נכון ? יספר משהו שאני אפילו לא יודעת מהו ! ובשביל מה ? בשביל מה נישקת אותי והלכת ? אני שונאת אותך ואני רוצה שתלך מפה "

אמרתי לו מרגישה איך הדמעות משתלטות עליי

"אליה ... תקשיבי דקה , כן בגלל זה ידעתי את כל הדברים האלה , אבל הנשיקה לא הייתה קשורה לזה בכלל ? אני הלכתי רק בגלל שהרחתי את הדם שלך , אליה אני ערפד אני לא יכול להיות קרוב כל כך למישהו ולא לנשוך אותו , אני הייתי חייב ללכת אלא אם כן רצית למות באותו רגע . "

הוא שתק , הסתכלתי עליו , ניגבתי את הדמעות שלי

"תתארגני ותבואי "

"תבואי ? מה אני נראית לך ? אני לא הולכת איתך לשום מקום "

"את חייבת , תתארגני ותבואי יש לך 15 דקות יאללה מהר "

"מי אתה בכלל שתתן לי פקודות ? "

"ערפד ! יאללה אני מחכה אליה ואני שונא לחכות "

נכנסתי לשירותים מצחצחת שיניים ומתקנת את האיפור שנמרח לי , יצאתי מהשירותים ולקחתי בגדים מהארון , הוא שכב על המיטה שלי "יותר מהר" הוא אמר לי , אידיוט ! מה הוא חושב שהוא ?

נכנסתי לשירותים וטרקתי את הדלת , שטפתי את הגוף שלי ושמתי בגדים חדשים ונקיים .

סידרתי את השיער שלי ויצאתי מהשירותים ..

"בואי " הוא אמר לי "לאן הולכים ? "

"את תדעי שנגיע "

משום מה לא פחדתי ממנו , אם הוא היה רוצה להרוג אותי הוא היה הורג ממזמן , היה לו מיליון אפשרויות להרוג אותי , מה שכן פחדתי ממנו זה המקום שאנחנו הולכים אליו , לא ידעתי לאן .

שמתי נייק שחורות עם פס ורוד , נעלתי את הבית ונעמדנו בכניסה לבית שלי .

"זה הולך להיות מפחיד קצת אבל את תתגברי "

"מה ? " שאלתי אותו ולפני שהספקתי לשמוע את התשובה הוא הרים אותי כמו שמרימים שק על הכתפיים שלו והתחיל לרוץ , זה היה כל כך מהיר ! לא הבנתי מה קורה פה .. אה ברור , הוא ערפד הוא יכול לעשות הכל .

תוך שתי דקות נעצרנו ,

"מה זה היה ? "

"אין לנו זמן לשאלות בואי "

הוא פתח את הדלת שהייתה מולנו

הלכנו בתוך מסדרון שחור עד שהגענו לחדר , הרמתי את ראשי מהרצפה ומולי ישב מישהו על כיסא . היה דממה בחדר עד שהאיש התחיל לדבר

"מה הביא אותך לפה הפעם ? " הוא אמר לתום

"היא "

הרגשתי את ליבי פועם בחוזקה , הוא יהרוג אותי  ?

"היא ? " האיש אמר "בת אנוש לא ? הרחתי אותה מקילומטרים "

"דון , " תום אמר לו , אז ככה קוראים לו , דון.

"היא יודעת "

"אני יודע שהיא יודעת , אני יכול לקרוא את המחשבות שלה "

"כן " תום ענה לו

"אז .. איך קוראים לך ? "

הוא אמר וקם מהכיסא שלו והתחיל להתקרב אלינו

"אל..אליה " אמרתי לו

"אז אליה... את יודעת על קיומם של הערפדים , מתי גילית  ? "

"אתמול בלילה .. אבל .. " עצרתי

"אבל מה ? "

לא ידעתי אם לספר לו שחזיתי את מה שקרה ..

"חזית את זה? "

"איך אתה יודע? "

"אני יכול לקרוא מחשבות את יודעת " פאק

 "כמה פעמים כבר חזית , אליה ? "

"פעמיים ... "

"דון היא מיוחדת " תום אמר פתאום

"שמתי לב " דון אמר "היא לא פוחדת, את אמיצה את יודעת ? "דון הזה הוסיף ונגע לי עם אצבעו בסנטרי ..

תום התחיל שוב לדבר " היא לא נמחקת והיא חוזה דברים , אני לא חושב שאחנו צריכים להרוג אותה .. "

"אני קובע אם צריכים להרוג או לא , בינתיים שתחיה , אם היא מספרת למישהו , את מתה "

"אוקי " עניתי לו "אני לא יספר אני מבטיחה " אמרתי לו בביטחון , פעימות ליבי נחלשו וחזרו לפעום כרגיל

"ג'ון חזר " תום אמר לו

"זה כבר לא ענייני תום , הוא דרומי אני לא יכול לטפל בזה "

"אוקי דון "

תום אחז בידי ויצאנו מהמקום המוזר הזה , כשהגענו לבחוץ הרגשתי קצת יותר טוב

"אפשר להבין מי זה היה  ? "

"קוראים לו דון "

"את זה כבר הבנתי לבד "

"הוא השליט של הערפדים בחצי הצפוני , אני הייתי חייב לספר לו אליה , אין מה לעשות , אם לא הייתי מספר לו הוא היה הורג אותי ואז אותך "

שתקתי , "אני רוצה הבייתה , אני רוצה שתעלם מהחיים שלי "

"אני לא יכול להעלם מהחיים שלך , את יודעת , אני צריך למצוא דרך לגרום לך לשכוח את זה "

"אז תמצא ותלך ! "

נקודת מבט מור

אני חייבת למצוא אותו , אני חייבת למצוא את ג'ון ולהרוג אותו . התחלתי לרוץ , לחפש אותו , שמעתי צעקות של ילדה , עקבתי אחרי הצעקות וראיתי אותו מחזיק בה , אני לא ייתן לו להרוס עוד משפחה , העפתי אותו והילדה התחילה לרוץ . הוא קם על רגליו וחייך חיוך זדוני ..

"תראו מי פה .. מור .. הפתעת אותי "

"ג'ון , אתה מנסה להרוס עוד משפחה ? "

"עד שהפרעת לי , כן . ולפי מה שאני יודע את גם נושכת "

"אני נושכת בשביל לחיות , אתה נושך בשביל הנאה .  "

"זה גם נכון .. מה שלום החבר שלך .... תום ? "

"מה זה עניינך ? "

"אתם עדיין ביחד ? טוב אני יכול לדעת על הפרצוף שלך שלא ... "

"תמות  "

הוא העיף אותי לקיר במכה אחת , הרגשתי את גופי נחבט בקיר

"מה אתה חושב שאתה עושה ? " אמרתי בעודי קמה ושולחת לפרצופו את אחת מידי , הוא תפס אותה והעיף אותי

"תעזוב אותה " שמעתי קול , "ומי אתה שתגיד לי ? " ג'ון ענה לו

הבן אדם הלא מוכר הזיז אותי ובמהירות העיף את ג'ון , הוא וג'ון החלו לריב עד שג'ון עף מהמקום .

"יכלתי להסתדר לבד "

"זאת התודה שלך ? " האיש אמר לי

"אני שונאת שעוזרים לי "

"לא רואים שהסתדרת שם לבד, משוגעת "

"למי אתה חושב שאתה קורא משוגעת ? " אמרתי לו בעודי מחזיקה בצווארו "לך " הוא אמר לי , "יש לך אחיזה טובה , אולי יום אחד תוכלי להיות טובה כמוני "

"אני כבר יותר טובה ממך "

"אני לא חושב "

"אתה מפגר "

"למה עזרתי לך בכלל ? היה עדיף שהוא יהרוג אותך וזהו "

"אני לא ביקשתי שתעזור לי " אמרתי לו

"הוא חזק , את לא היית יכולה עליו לבד "

"אני לא צריכה את העזרה שלך , אני יכלתי עליו לבד "

"הוא יותר מדי חזק , הוא ערפד מהדרום לא  ? "

"מאיפה אתה יודע ? "

"אני יודע הכל "

"שוויצר !"

"משוגעת  "

"רק הכרתי אותך ואני כבר שונאת אותך "

"זה הדדי "

"אתה לא מפה , אני מכירה את כל הערפדים באיזור , מאיפה אתה ? "

"מהדרום "

"אז בגלל זה ידעת שהוא מהדרום , יופי מפגר, מה אתה עושה פה ? "

"שלחו אותי לשמור על ג'ון , ידעו שהוא יעשה צרות "

"אתה בייביסטר ? "

"אני לא בייביסטר ! " הוא אמר והתעצבן ואני צחקתי 

"טוב , אז אתה מטפלת .... מתאים לך . "

"תשתקי טוב ? "

"לא , לא ממש ,  טוב אני הולכת "

"לאן בדיוק? "

"לחפש את ג'ון ! יש לי עסק לא גמור איתו "

"הוא ייפגע בך "

"הוא לא "

"חכי רגע.... איך קוראים לך ? "

"מור , לך ? "

"ניק "

"אז ... ניק , אני הולכת ביי "

"את לא " הוא אמר והחזיק בזרועי

"תעזוב או שחבל עלייך  "

"אני ממש מפחד , את לא הולכת לשום מקום מור הוא מסוכן "

"אני יימצא אותו , הוא הרס לי את החיים ואני יהרוס אותו ! "

אמרתי לו ושחררתי את עצמי מזרועו ונעלמתי משם .

נקודת מבט אליה

 נכנסתי לבית שלי , עליתי למעלה לחדר שלי והתישבתי על המיטה, מה לעזאעל הולך פה ?

ערפדים ? זה לא אמיתי , זה לא יכול להיות דבר כזה...

או שהשתגעתי או שעובדים עליי ממש טוב ..

"לא השתגעת "

"איך נכנסת לפה ? " אמרתי לתום שנעמד מולי ,

"אני ערפד אליה , אני יכול להיכנס כמה שאני רוצה ואת לא תרגישי "

לא עניתי לו והעברתי את עצמי לתנוחת שכיבה , בהיתי בתקרה ..

"אליה את חייבת להבין שמעכשיו זה לא צחוק , את חייבת להבין שהחיים שלך כבר לא יהיו כמו שהם "

"אתה חייב להבין שאני רוצה שתעוף לי מהחיים , שאני לא רציתי בכלל לדעת על קיומם של הערפדים , שיש בכלל דבר כזה , אני העדפתי להיות ילדה שהעיסוק הכי גדול שלה בחיים זה כמה התראות היא קיבלה בפייסבוק . "

"אבל זה לא מה שהחיים בחרו לך , את מיוחדת , את שונה אליה "

"במה בדיוק אני שונה ? "

"אליה את חוזה דברים , את חזית פעמיים , את היחידה בכל השנים שאני חי שלא הצלחתי למחוק , לא הצלחתי למחוק לך את הזיכרון ובגלל זה את יודעת הכל "

"למה ? "

"אני גם לא יודע ..... אבל אליה , את מחלישה אותי , את חושבת שקל לי להיות קרוב אלייך ? אז את טועה , את מחלישה אותי ואני אפילו לא יודע למה , בגללך אני נהיה יותר חלש ! "

"אז מה אתה רוצה שאני יעשה ? אני לא בחרתי את זה !"

"גם אני לא אליה ! אני לא בחרתי שיום אחד אני יפגוש ילדה מפונקת שתדע מי אני ! "

"אני שונאת אותך !"

"הנשיקה שלנו הראתה משהו אחר "

"הנשיקה הזאת מבחינתי לא הייתה ! אני שונאת אותך בגלל הנשיקה הזאת ! "

"אליה מה שגיל עשה לך זה לא אשמתי " הוא אמר בטון רך יותר , איך הוא יודע?

"אתה מוכן להפסיק לפלוש למוח שלי ? "

"תפסיקי לחשוב כל כך חזק "

"אולי מה שגיל עשה לי זה לא אשמתך , אבל מה שכן אשמתך זה שנישקת אותי והלכת " ,

"אני כבר הסברתי לך למה אליה , את לא יכולה לבוא אליי בטענות בגלל זה , תגידי תודה בכלל שלא נשארתי שם ונשכתי אותך !"

"נשכתי אותך ? נכון ... אתה נושך ? כמה אנשים כבר הרגת ? אה ? כמה אנשים תמימים מתו בגללך ? "

"אני לא הורג אנשים ! אני צמחוני "

"מה ? צמחוני ? מה זאת אומרת ? "

"אני שותה רק חיות , אני לא נושך בני אדם ! אף פעם לא הזדקקתי יותר לדם של בן אנוש כמו שאני זקוק לדם שלך ! הריח שלך .. הוא מטריף אותי אליה , אני צריך את הדם הזה ! "

"אתה לא תנשך אותי "

"אה כן ? ואיך את יודעת ? אם יום אחד אני פשוט יישתגע וירצה את הדם שלך כל כך עד שאני לא יוכל לעמוד בזה ? "

"אתה לא ! אם אתה מאמין שאסור אז אתה לא תום ! "

אמרתי לו בצעקות , כל השיחה הזאת התנהלה בצעקות , מה הולך פה ? אני מנהלת ויכוח עם ערפד .

  //

ג'ון -

ניק -