לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

"אף פעם לא חשבתי שזה ייקרה דווקא לי, מכולם דווקא אותי חטפו "


739983

Avatarכינוי:  רוני-סיפורים בהמשכים

בת: 28

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2011    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2011

פרק 12


היווווווווווש

טוב אז לכל השואלים אני עדיין באיטליה , אני ב23 לחודש הזה חוזרת לארץ . 

אמא רצתה לעשות לנו טיוול ארוך באיטליה וכמו שאתם רואים הטיול ארוך ואני ממש נהנית פה . לא רציתי להשאיר אתכם במתח או משו אז אני רוצה להעלות לכם פרק , כל יום כתבתי קצת בזמן שיש לי כשאני לא באיטליה מטיילת . 

רומא מדהימה ! כל כך כיף פה , הבנים חתייייכים !!!! ואין ספק שפיצה באיטליה זה אחד הדברים ! קניתי מלאן בגדים חדשים . 

מקווה שאתם שמחים בשבילי (-: 

אני ממש מצערת לכל הקוראים שלי ולאלה שאני קוראת אצלהם שאני לא מגיבה , אני מנסה כמה שיותר אבל זה קשה לי לעמוד בקצב . אני ממש ממש מצטערת !

אני אוהבת אתכם המון וכשאני יחזור לארץ אני מבטיחה שהכל יחזור לקדמותו !

תודה רבה על כל התגובות המדהימות על הקטע שכתבתי ! אתם מדהימים .

טוב יאללה פרק 12

תהנו !

 

פרק 12

נקודת מבט ניק

 

נמאס לי לרדוף אחרי ג'ון,להציל את האנשים שהוא רוצה לנשוך ומתגלה בפניהם ואז למחוק אותם כדי שלא ייזכרו שיש כזה דבר ערפדים , אבל הנה אני מוצא את עצמי מוחק ילדה קטנה בת 5,מפוחדת ממה שהיא ראתה כרגע , צועקת שהיא רוצה את אמא שלה . אני יכול לשמוע את זעקותיה של האמא שמחפשת את בתה הקטנה שנעלמה לה. אני מוחק את זיכרונה על הערפדים ומרים את הילדה מתקדם לכיוון אמה . 

"זאת הבת שלך ? " אני שואל את האשה שעומדת מולי ומנגבת את דמעותיה ועינייה חוזרות לעצמן . "כן" היא אומרת בגימגום , אני מושיט לה את ילדתה והיא מחבקת אותה . "איפה מצאת אותה ? " 

"היא ישבה בספסל בסמטה בוכה , כששאלתי אותה מה קרה היא אמרה לי שהיא נאבדה" 

"אני כל כך מודה לך ! שאלוהים יברך אותך , אתה בן אדם טוב . תודה רבה לך "

"אין על מה , שמחתי לעזור ,העיקר שהיא איתך עכשיו"הסתובבתי ללכת והילדה הקטנה נופפה לי בידה . 'אתה בן אדם טוב' אם היא רק הייתה יודעת שאני לא בן אדם , שאני הצלתי את הילדה שלה ממוות , מלמות בידי ערפד . 

הלכתי לכיוון הבית של מור ותום שהפך להיות בשבוע האחרון גם ביתי , מאז הנשיקה אני ומור ביחד ,לא נפרדים , תום לא קם מהמיטה למרות כל תחנוניה של מור , הוא נראה רע , הוא לא שתה כבר כמה ימים , הוא לא מוכן לשתות . הוא חייב דם , הוא ימות בסופו של דבר אם הוא לא ישתה . 

 

נקודת מבט מור 

 

"תום אתה חייב לקום " התיישבתי ליד הספה שנהייתה כבר המיטה שלו . הוא לא מוכן לזוז משם , מאז אותו היום שהוא נפרד מאליה, אותו היום שאני וניק נהינו ביחד , קרו כל כך הרבה דברים ביום הזה . הצטערתי על אותו הרגע שאמרתי לו לעזוב אותה . הוא לא יכול לחיות בלעדיה , אבל הוא לא יכול לחיות גם איתה , הוא ימות אם הוא יהיה איתה , לא שזה משנה משהו כי הוא מת כבר עכשיו .  הוא לא יכול בלעדיה , לפחות איתה הוא היה מאושר. 

כמה שאני מנסה להקים אותו הוא לא מוכן לקום , הוא לא מקשיב לי, הוא פשוט שוכב כל היום בספה הזאת , כל יום אני מתחננת בפניו שיישתה דם , הוא חייב דם , אם הוא לא יישתה דם בזמן הקרוב או יישכח ממנה הוא ימות ואני לא מוכנה שזה ייקרה, אני יילחם על תום , הוא לא ימות . 

 

נקודת מבט אליה 

 

"אליה ארוחת צהריים"

"אמא אני לא רעבה " 

"את חייבת " 

"אבל אני לא רוצה "

"קומי אליה ! " 

"לא !" 

שמעתי את קולות הנעליים שלה עולות במדרגות , היא נכנסה לחדר שלי ונעמדה בכניסת החדר . "אליה מאז שבאתי את לא זזה, מדי פעם אני דוחפת לך אוכל בכוח אבל את חייבת לקום מהמיטה הזאת . אני לא יודעת מה קרה פה בזמן שאני לא הייתי פה אבל בסופו של דבר את תצטרכי לספר לי . " 

היא התקדמה לעבר מיטתי והתיישבה לצידי , היא חזרה אתמול היא ואחי שעכשיו אצל חבר שלו . כל השבוע לא הייתי בלימודים ,נשארתי בבית מתפללת שתום ייכנס לפה . "אמא תעזבי אותי בשקטע , לא קרה לי כלום , אני סתם עייפה ולא רעבה "

"אליה את חייבת לקום " 

"אני לא רוצה , רדי ממני !" 

"אליה !" 

"מה ? " 

"נמאסת עליי , קומי עכשיו למטה , תשבי ותאכלי , מקודם המורה שלך התקשרה אליי ואמרה לי שלא היית כל השבוע בבית ספר "

"לא הרגשתי טוב " 

"אנחנו עוד נדבר על זה , עכשיו קומי אני מחכה לך למטה" 

היא ירדה במדרגות למטה , ואני בלי רצון או כוח להמשיך לחיות בלעדיו ירדתי למטה והתיישבתי בשולחן האוכל , מנסה לבלוע את האוכל בלי שייכאב לי.  זהו , היום אני הולכת אליו , אני הולכת לדון , לפי מה שאני יודעת הוא הערפד הכי חזק , לפי מה ש...שתום אמר לי . הוא יהפוך אותי לערפד ואני יוכל להציל את תום . בתקווה שעוד לא מאוחר מדי . 

"אני הולכת " 

"ולאן זה ? " 

"להסתובב , אני יכולה ? " 

"כל דבר שיוציא אותך מהמיטה הזאת " עליתי לחדר שלי והחלפתי בגדים , השארתי את שיערי פזור והלכתי לכיוון דון , מנסה לשחזר את הדרך , לפחות הלכנו אותה חזרה ולא רצנו . 

 

נקודת מבט תום 

שמעתי את הדלת נפתחת , ואת קולו של ניק שאומר למור שהוא אוהב אותה .לא נעתי ממקומי והמשכתי לשכב ולחשוב עליה , אני כל כך אוהב אותה , אני רוצה לראות אותה , להרגיש אותה , להרגיש אותה שוב , את שפתיה היפות . אני מתגעגע אליה כל כך !

 

נכתב על ידי רוני-סיפורים בהמשכים , 15/7/2011 15:17  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




14,694

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרוני-סיפורים בהמשכים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רוני-סיפורים בהמשכים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)