"אף פעם לא חשבתי שזה ייקרה דווקא לי, מכולם דווקא אותי חטפו "

חברס , אני בבייייית !

כן כן חזרתי היום בבוקר מאיטליה ועד עכשיו ישנתי ליייייייייייייייי .... היה כל כך כייף קניתי מלא מלא בגדים והבנים שם........... אייין דברים כאלה !

התגעגעתי אלליכם ומעכשיו הכל יחזור לשגרה !

יאללה פרק 13 ואחרון .....

חשוב מאוד לשים את השיר

מהפרקים הקודמים -

שמעתי את הדלת נפתחת , ואת קולו של ניק שאומר למור שהוא אוהב אותה .לא נעתי ממקומי והמשכתי לשכב ולחשוב עליה , אני כל כך אוהב אותה , אני רוצה לראות אותה , להרגיש אותה , להרגיש אותה שוב , את שפתיה היפות . אני מתגעגע אליה כל כך !

http://www.youtube.com/watch?v=0G3_kG5FFfQ&ob=av3n [Avril Lavigne - When You're Gone

פרק 13 -

נקודת מבט אליה

הלכתי ברחובות משחזרת את דרכי לבית של דון , מנסה להיזכר איך אני ותום הלכנו את זה ,כשרק גיליתי שהוא .. ערפד... שהוא לא כמונו , בני האדם,שאנחנו לא כמוהם , שאנחנו שונים אבל בכל זאת כל כך דומים ...

אני אוהבת אותו ... אני אוהבת את תום , אני לא יכולה בלעדיו ואם אני אצטרך להיות ערפד בשביל להיות איתו ושהוא לא ימות אני אהיה ערפד , אני אהפוך לעפרד .

"אחחח !!" צעקתי כאשר הרגשתי את שיערי נמשך לאחור,הרגשתי נשיפות חזקות על עורפי"והנה שוב אנחנו נפגשים ...." שמעתי קול גברי מוכר מדבר אליי , הוא סובב אותי אליו וראיתי את פניו, זיהיתי אותו ... זה היה האיש שניסה להרוג אותי בפעם הקודמת..אם אפשר בכלל לקרוא לו איש,זה היה ג'ון.

"מה אתה רוצה ממני ? "

"מה אני רוצה ממך ? זאת שאלה טובה ... בואי נראה... את הדם שלך "

"תשחרר אותי .. " רציתי להפוך להיות ערפד אבל לא על ידו , לא ככה , לא פה , ידעתי שהוא לא יהפוך אותי לערפד אלא רק ימצוץ את דמי עד שאני ימות .

"לא רוצה "

"בבקשה תעזוב אותי ", הרגשתי את ידו נכרכת על צווארי ואותו בוחן אותי בעיניו , הדמעות החלו לזלוג מעיניי אחת אחרי השנייה ולא יכלתי אפילו לנגב אותן .

נקודת מבט תום

המשכתי לשכב בספה חושב על אליה .

'ג'ון ! ' שמעתי את ניק אומר פתאום  'מה ג'ון ? ' מור ענתה לו , 'הוא עוד פעם תפס מישהו , הפעם זאת בחורה .'

'איך אתה יודע מה הוא תופס?'  מור שאלה מהססת .. 'אני יכול לדעת את מי הוא רוצה לנשוך ומי זה , אני יכול לראות מה שאנשים אחרים רואים , בגלל זה שלחו אותי לשמור עליו' המשכתי להקשיב לשיחתם של מור ושל ניק כמו בכל יום שאין לי מה לעשות .

'אליה ! ' שמעתי את קולו של ניק ומיהרתי להתיישב כאשר שמעתי את שמה 'הוא תפס את אליה'

"איפה היא ? " התקרבתי לניק ועזבתי את הספה שביליתי עליה את השבוע האחרון והרגשתי את גופי החלש .

"תום אתה לא במצב ללכת אליה , אני וניק נילך .. " מור אמרה לי מנסה להרגיע אותי

"לא ! איפה היא ? הוא לא יהרוג אותה ! "

"ברחוב הרצל " הוא אמר לי ותוך שנייה כבר לא הייתי שם ומיהרתי ללכת לכיוון אליה, קצת יותר איטי ממה שאני ברגיל , בקושי זז .. בקושי , נושם .

נקודת מבט אליה

ג'ון ליטף את פניי "את תהיי כל כך טעימה "

"די תעזוב אותי בבקשה "

"את .... אני הייתי צריך להרוג אותך עוד ממזמן אבל אדון תום הציל אותך .. הפעם אף אחד לא יציל אותך , הפעם זה רק אני ואת "

"תעוף ממני ! " צעקתי בכל כוחי כאשר ג'ון הוריד את ידו והחל ללטף את גופי . הרמתי את עיניי וראיתי מולי אותו , ראיתי את תום.

''תעזוב אותה '' תום צעק לג'ון שהחזיק בי , הוא היה נראה נורא  ,עיניו היו גדולות ונפוחות ובגדיו היו קרועים , הוא היה נראה כאילו הוא עוד שנייה הולך ליפול פה .

"הופה .. תראו מי פה , תום בכבודו ובעצמו , באת להצטרף לחגיגה,שניים עדיפים על אחד.."ג'ון אמר לתום בהתגרות .. עיניו של תום הסתכלו עליי ועייני עליו , לא יכלתי להסיר את עיניי ממנו , התגעגעתי למראה שלו , למרות שהוא היה נראה ככה הוא היה נראה מדהים .

ג'ון קירב את שיניו לצווארי ותום התקרב אליו אך תום היה חלש מדיי וג'ון העיף אותו במכה אחת .

לפתע הרגשתי כאב שבוער בי , שיניו של ג'ון ננעצו בצווארי , זעקתי אנקה לאוויר וראיתי את תום קם וממהר להעיף את ג'ון ממני ,גופי צנח על הרצפה והרגשתי איך לאט לאט כל חלק בגופי מתמלא ברעל . שכבתי על הרצפה חסרת אונים וראיתי את ניק ומור רצים אל עבר ג'ון ותום בא אליי , הוא התיישב לידי ושם את ראשי עליו .

"אליה..."שמעתי את קולו שאני כל כך אוהבת , שכל כך התגעגעתי לשמוע

"תום..הנשיכה .. אני לא יכולה לזוז " אמרתי בכוחות שעוד נשארו לי

"לא אליה את חייבת לשרוד אני יציל אותך אני מבטיח "

"אתה לא יכול תום .. זהו ... הגיע הזמן שלי ללכת .."

"הזמן שלך לא הגיע , אליה יש לך עוד חיים שלמים לפנייך , תאמיני "

"אני לא יכולה להאמין תום , הנשיכה הייתה מספיק זמן בשביל להרוג אותי " הרגשתי את הרעל זורם בעורקיי הורג לאט לאט כל תא ותא בגוף שלי .

"אליה.. למה איך זה שאת אף פעם לא פוחדת ממני , לא משנה מתי ובאיזה מצב אני , למה את לא פוחדת ממני ? "

"כי אני אוהבת אותך" אמרתי בשארית כוחתיי והרגשתי את עיניי נעצמות לאט לאט ..

"אני אוהב אותך אליה , בבקשה אל תלכי לי " שמעתי את קולו של תום , הוא התקרב אליי ונשק על שפתיי , נשיקה מתוקה , הנשיקה האחרונה שלנו .

נקודת מבט תום

נשקתי על שפתיה של אליה ,והיא עצמה את עינייה ונתנה לעצמה למות , להיעלם . הרגשתי את עולמי נשבר, קירבתי את גופתה של אליה קרוב אליי , מחבק אותה ומלטף את שיערה , לא מוכן להאמין שהיא כבר לא פה . כבר לא איתי .

הזזתי את שיערה האדמוני מפניה היפות של אליה , שם את אצבעי על שפתיה שכבר איבדו את צבען , מרגיש את גופה נהיה קר , כמו שלי , שהנשמה נעלמה לה שאין יותר אליה . התפללתי שהיא תפקח את עיניה אך זה לא קרה .

לא יכלתי לבכות כמו בן אנוש  , ערפדים לא בוכים , אין לנו דמעות בגוף , רציתי לבכות עכשיו , רציתי לבכות על אליה .

שמעתי את ניק ומור מתקרבים אליי ואל אליה ,מסתכלים על אליה ובוחנים אותה בעיניהם לא יודעים מה לומר , מתיישבים לצידי ומחבקים אותי בעוד אני מחבק את אהובתי .

אנשים שעברו ברחוב הזמינו אמבלונס ומשטרה ושם קבעו את מותה בעוד אנחנו היינו צריכים להגיד שמצאנו אותה ככה .

הם לקחו אותה משם , התחלתי לצעוק שלא ייקחו לי אותה , שלא ייקחו אותה משם , שלא ייקחו אותה ממני אך ללא הצלחה , מור וניק לקחו אותה מהמקום אל ביתנו שם התיישבתי על הספה וסירבתי לדבר איתם או לשתות . המשכתי לחשוב על אליה , היא מתה , האהבה של חיי מתה .

אני רוצה אותה פה , אני רוצה איתי , אני לא מאמין שאני לא אשמע לעולם את צחוקה המתגלגל, שאני לא אראה שוב את עינייה בוחנות אותי , שהיא לא תתעצבן עליי ותגיד לי שאני ערפד חסר רגשות , שהיא לא תהיה איתי .

אני לא יכול לחיות בלי אליה , ביזבתי את השבוע הזה רחוק ממנה , יכלתי למנוע את זה , יכלתי למנוע את המוות של אליה אם הייתי איתה בשבוע הזה אם הייתי שותה דם הייתי יכול להגן עליה היום מג'ון שברגעים אלה כבר מת .

נקודת מבט מור

הלוויתה של אליה נערכה בדיוק ביום שלאחר מותה , ומיד אחר כך הלוויתו של תום .

הוא לא יכל לחיות בלעדיי אליה, הוא לא יכל לחיות בלעדיה שהוא פשוט מת ביום שלאחר הלוויתה שם הוא כבר לא היה יכול להחזיק מעמד .

אני לא אשכח לעולם את ההלוויה של אליה , איך אמה בכתה וזעקה כאשר הכניסו אותה לתוך האדמה .

ארונות הקבורה שלהם אחד ליד השני , אני לא מאמינה שחברי הטוב ביותר לא איתי , שתום ואליה , שניהם מתים .

שהסיפור שלהם , הסיפור של ערפד ובת אנוש נגמר ככה , והכל בגללו , בגלל ג'ון , בגלל האיש שלקח ממני הכל , אך אני לקחתי ממנו את חייו .

על הספה שתום היה עליה כל השבוע הזה אף אחד לא יושב , לא אני ולא ניק , זאת הספה שלו , אני מאמינה שהוא פה איתי , ברוחו הוא ואליה יושבים על הספה הזאת ומביטים בנו מלמעלה , מביטים בנו וצוחקים , צוחקים על העולם הזה , אבל בעיקר , מאוהבים .