"אף פעם לא חשבתי שזה ייקרה דווקא לי, מכולם דווקא אותי חטפו "

פרק 2

מהפרקים הקודמים -

פתחתי את הדלת ומולי עמד שוטר מחזיק בידו דפים "כן ? "
"את יהלי בן הרוש ? "  השוטר שאל אותי ואני הנהנתי כמסכימה "נעים מאודי יהלי אני גל . בואי .. אני חושב שכדאי שנשב "

"ההורים שלך .. כתוצאה מהתאונה שהם עברו המכונית התהפכה והם נפגעו קשה , הם איבדו המון דם , וכאשר אנחנו הגענו לשם הם כבר היו ללא רוח חיים "

" אני חייב לדעת , אין לך קרובי משפחה ? "
"לא ..."

"את הרי רק בת 16 ואת קטינה , את לא יכולה לגור לבד.. ומצאנו לך פנימייה שתהיה שמחה לקבל אותך ו.. "

ירדתי למטה לסלון ולקחתי מהמדף את התמונה של שלושתנו שצולמה בפסח , אנחנו מאושרים ומחייכים למצלמה , היינו אז בפיקניק וביקשנו ממישהו לצלם אותנו .
לקחתי איתי את התמונה וחיבקתי אותה חזק , נכנסתי לתוך מיטתי עוצמת את עיניי ונותנת לעצמי לרחף ולהירדם , יודעת שזה הלילה האחרון שלי בבית  , הלילה האחרון לפני החיים החדשים שלי .

פרק 2 - היום הראשון בפנימייה

"את מוכנה ? " גל שאל אותי כאשר עמד בפתח דלת ביתי "כן " עניתי לו , הוא לקח את המזוודות ונעלנו את הבית , את המפתח גל אמר שאני צריכה לקחת איתי כי זה בכל זאת הבית שלי ובגיל 18 אני יעבור לגור פה אם אני יירצה .
גל שם את המזוודה שלי מאחורה , והתיישבתי לידו בכיסא שליד הנהג , שמתי חגורה וגל החל לנסוע אל עבר הפנימייה שבקרוב תהיה הבית שלי .
במהלך הנסיעה שקעתי במחשבות על הוריי , החלטתי שאני לא רוצה שאף אחד יידע את הסיבה שאני נמצאת בפנימייה . לא רציתי,שירחמו עליי למרות שיש שם עוד ילדים כמוני .
נזכרתי ביום הראשון של כיתה י', לפני כחודשיים , אמא העירה אותי והיא ואבא אירגנו לי ארוחת בוקר , הם יותר התרגשו ממני שאני עולה לכיתה י' , שאני עולה לתיכון חדש .

ואחרי זה ביום הולדתי , אני לא אשכח שישנתי לי במיטה שלי ואמא ואבא העירו אותי עם עוגה ושירי יום הולדת , הם צילמו אותי מתעוררת במצלמת וידיאו ..

הרגשתי דמעה על הלחי שלי וניערתי את ראשי ממחשבות , זה רק מכאיב לי יותר . בלי לשים לב גל עצר את האוטו "הגענו " הוא אמר והסתכל עליי "הגענו " חזרתי אחריו רק יותר בלחש . גל יצא מן המכונית והוציא את המזוודה שלי וכך עשיתי גם אני .
נפרדתי ממנו בחיבוק והוא הבטיח לי שהכל יהיה בסדר ונתן לי את המספר שלו לכל מקרה . הודיתי לו על כל השבוע הזה שהיה איתי ועזר לי . שמתי את תיק בית הספר על גבי ואת המזוודה בידי ונכנסתי אל שערי הפנימייה ,ניפפתי בידי לגל שהסתכל עליי נכנסת .

השומר סגר את השער ואז הבנתי , מפה אני כבר לא יכולה לצאת, אם אני רוצה ואם לא אני גרה בפנימייה .
הלכתי לי אל חדר המזכירות שהיה מול הכניסה , מולי ישבה מזכירה בעלת שיער ג'ינג'י שחייכה אליי "שלום " היא אמרה לי "היי.."
עניתי לה בחזרה "אני... " "יהלי " היא השלימה אותי " בואי תיכנסי המנהלת רוצה להכיר אותך . "טוב .. " עניתי לא מבינה מה קורה פה .
המזכירה הג'ינג'ית דפקה בדלת ומילמלה משהו למנהלת ומיד אחר כך קראה לי להיכנס , השארתי את מזוודתי מחוץ לדלת וניכנסתי לחדר המנהלת ."שלום לך יהלי " אמרה לי המנהלת , היא הייתה נראית כבת 50 , שיער היה חום , הוא היה אסוף בצורה מושלמת ועל פנייה התנוסס חיוך שלא ירד "אני אסתר "
"נעים מאוד אסתר " אמרתי לה "יהלי ... כאשר גל התקשר אליי וסיפר לי את סיפור חייך מיד הסכמתי לקבל אותך , אני חושבת שיהיה לך פה טוב . הילדים פה מדהימים אחד אחד .. "
"תודה "אמרתי לה והיא המשיכה "את תהיי בחדר עם עוד שתי בנות מדהימות , דיברתי איתן אתמול , לא סיפרתי להן את סיפור חייך רק אמרתי להן שצריכה להגיע מישהי והן היו שמחות , אני בטוחה שאתן תהנו ביחד והן יקבלו אותך אליהן " 
לא עניתי , לא היה לי כל כך מה לענות , כל השיחה אסתר דיברה ואני הקשבתי לה .. "את תהיי בכיתה י'3 יחד עם השותפות שלך "
היא הגישה לי מפתח "זהו המפתח לחדרך , לכי תתמקמי , השיעור הראשון מתחיל בעוד חצי שעה "
"תודה .. " אמרתי לה ויצאתי מהחדר , לקחתי את המזוודה שלי וראיתי שרשום על המפתח " אגף ג' חדר 9 " מאיפה אני אמורה לדעת איפה זה?
החלתי את הליכתי מחפשת את האגפים , עד שמצאתי יצאה לי הנשמה . נכנסתי אל אגף ג' ",1,3,5,7,9 " אמרתי שמות החדרים ופתחתי את דלת חדרי מקווה לטוב .
הדלת נפתחה וראיתי שתי בנות יושבות על המיטה ומדברות "היי " אחת מהן אמרה עם חיוך ענק על פניה "אני ליאם " היא אמרה והתקרבה אליי "אני איה " השנייה אמרה וקמה מהמיטה "נעים מאוד אני יהלי" אמרתי להן "איפה המיטה שלי? " שאלתי אותן והן שתיהן הצביעו על המיטה שעמדה ממולי, המיטה הייתה עם סדינים אדומים ועליה הייתה כרית גם היא בצבע אדום , הנחתי ליד המיטה את המזוודה שלי והתיישבתי עליה . "בואי יהלי, מתחיל לנו שיעור , אסתר אמרה לנו שאת תהיי איתנו בכיתה " "כן אני איתכן " אמרתי להן , "אז בואי שלא נאחר " איה אמרה ופתחה את הדלת , קמתי מהמיטה והלכתי אחריהן "מבטיחה שבהפסקה נעשה לך סיור בבית ספר " ליאם אמרה , הן קוראות לזה בית ספר ? לא פנימייה ? עניין אותי לדעת כמה זמן הן פה , למה , אבל לא שאלתי , כמו שאני לא רוצה שיישאלו אותי , כאשר הן ירצו לספר הן יספרו , רק עכשיו הכרנו .

"בואי , השיעור כבר התחיל " הן אמרו ופתחו את הדלת של הכיתה שעליה היה כתוב "י'3"
"ליאם ואיה , אני שמחה שהועלתן בטובכן להגיע " המורה אמרה להן , לא הרגשתי נעים שהן איחרו בגללי , מיד אחרי שהן נכנסו ,נכנסתי אחריהן , והמורה הסתכלה עליי וכל התלמידים שישבו בכיתה . "את בטח יהלי " היא פנתה אליי"כן " עניתי לה , "נעים מאוד יהלי אני שרה , אני המחנכת שלכם , בואי תישבי פה , יש פה מקום פנוי " היא אמרה והצביעה על שולחן בצד של הכיתה , ישב שם ילד עם משקפיים שנראה כבוהה במשהו שהיה במחברת שלו . התיישבתי לידו ושמתי את התיק שלי ליד הכיסא. שרה התחילה לדבר , ולדבר ולדבר ..

 התחלתי להסתכל על הילדים ולבחון אחד אחד .. הסכלתי על הבנות שהיו נראות בסדר , מאופרות והשיער היה מסודר, רוב הבנות היו עסוקות בלשים את הראש על השולחן ולישון . שלא כמו במקומות אחרים פה כנראה לא בוחנים ילדים חדשים , כנראה פה יש כל הזמן ילדים חדשים , זה היה די מוזר  . "לידור תישב יפה " שרה העירה לאחד הילדים , הסתכלתי על לידור , הילד שהיא העירה לו , הוא ישב עם הגב לקיר ושם את הרגליים על הכיסא שלידו , חוצפן מה הוא לא רואה שמישהי יושבת שם ? , הוא לא הטריח את עצמו להתיישב יפה כמו ששרה ביקשה והיא עזבה את זה כאילו לא אמרה לו כלום .

כאשר היה צלצול שהפריע למחשבות שלי כל הילדים קמו ואיה וליאם קמו והתקדמו אליי , הערכתי אותן על כך שהן באו אליי וניסו להתחבר אליי , "יאללה בואי " ליאם אמרה לי
"לאן? " שאלתי ולא הבנתי לאן באמת כולם הלכו "לקפיטריה , אנחנו צריכים לאכול את יודעת "
"אה .. " אמרתי לליאם שחייכה אליי וקמתי ממקומי , הגענו לקפיטריה וכולם עמדו עם צלחות וקיבלו אוכל , זה היה נראה כמו בבית סוהר , האישה החמודה של הקפיטריה שמה לי אוכל  ואני ליאם ואיה התיישבנו בשולחן . שיחקתי עם המזלג באוכל , לא הייתי רעבה , כמעט ולא אכלתי בשבוע הזה אז ככה שלא הייתי כל כך רעבה . "למה את לא אוכלת ? " איה שאלה אותי " סתם אני לא רעבה " עניתי לה , "אני הולכת להביא לשתות , רוצות ? " שאלתי אותן והן הינהנו "תפוזים " שתיהן אמרו ביחד , והלכתי להביא , כנראה ששם אין בקבוקים ומקבלים שתייה בכוסות , מזגתי לנו תפוזים בשלושת הכוסות והתקדמתי לעברן "סלייחה !" אמרתי כאשר נתקלתי במישהו ושפכתי עליו את כל תכולת הכוסות .. הרמתי את ראשי וראיתי את לידור,  הילד הזה מהכיתה שלי ועל פניו היה מבט עצבני ...

 למי שיש תמונה שמתאימה מוזמן להגיד לי כי לא מצאתי תמונה שמתאימה לפרק (-:

אני אישית לא כל כך אהבת את הפרק,  תמיד בפרקים הראשונים יותר קשה לי אבל אני מבטיחה שהפרק הבא יהיה בהרבה יותר טוב כבר יש לי אותו בראש.

סליחה לכל מי שנכנס ולא עידכנתי אותו , אני חייבת לעוף , אני יעדכן בערב ,

אווווווהבת !!

-