קוודם כל רציתי להגיד לכם תודה רבה , בזכותכם הייתי עוד פעם בפוסטים החמים של ישרא ואתם מדהימים !
הדבר השני , אתמול היה יוום האהבה !!
היו מלאן מסיבות אתמול , אני הייתי בעיר הנוער , מעניין אותי לדעת איפה א-ת-ם הייתם ?
מוזמנים להגיד לי בתגובות .. אוווווהבת המון
פרק 5 - הסיפור של אלירן
נקודת מבט יהלי
כבר עבר שבוע מאז שהגעתי לפה, מאז שעזבתי את חיי הקודמים , הטובים , המאושרים ועברתי לפה , לפנימייה . רוב הזמן אני מבלה בלריב עם לידור , הוא כזה מעצבן , אני איה וליאם נהינו חברות טובות מאוד ואני שמחה שהכרתי אותן וכמובן גם את אלירן שאני לא יכולה בלעדיו כבר .
אף אחד עדיין לא יודע למה נכנסתי לפה , למה אני בפנימייה , לא יודעים את הסיבה , לא יודעים שבעצם אין לי הורים ,שאני ילדה יתומה .
"היי , על מה את חולמת ? " אלירן אמר כשהתיישב לידי מתחת לעץ , "סתם .. על דברים " אמרתי לו ונאנחתי "שבוע הבא חוזרים לביקור הבייתה .." אלירן אמר והרגשתי את הדמעות עומדות לי בגרון "חוזרים הבייתה ? לא אמורים להיות פה ילדים שאין להם כל כך לאן לחזור כי ההורים שלהם שונאים אותם ? " שאלתי את אלירן מתעלמת מהחנק בגרון. " כן .. אבל יש פה גם ילדים שההורים שלהם שמו אותם פה בגלל שאין להם כסף , וגם אם יש ילדים שההורים שלהם אלימים ,פעם בחודשיים אנחנו חייבים ללכת לראות אותם עם עובדת סוציאלית "
"ואם אני לא רוצה לחזור הבייתה? " אמרתי לו חושבת שהמקום היחידי שיש לי לחזור אליו זה בית ריק .
"אז בטח יש לך אישור מיוחד לא ? יש כמה ילדים שנשארים פה .. "
"אתה ? אתה נשאר פה ? " שאלתי אותו מרגישה יותר מדי חטטנית ..
"לא..אני חייב ללכת .. למרות שאני לא רוצה "
"אז למה אתה הולך ? " המשכתי לשאול אותו "אני חייב , לא קיבלתי את האישור ..ההורים שלי .."הוא אמר והרגשתי שכואב לו "הם אמרו שאני צריך לבוא לראות אותו גם אם זה בניגוד לרצוני .. "
"והם ככה מאשרים את זה ? מה זה השטויות האלה אלירן ? אתה לא רוצה אל תלך הם לא יכולים לקבוע לך" אמרתי לו בעצבים "אז זהו שהם כן ... אם אני לא הולך מסיבות שלא מספקות מעיפים אותי מהפנימייה, ברגע שמעיפים אותי מפה אין לי לאן ללכת ... זה או לפה או למוסד לעבריינים צעירים "הוא אמר , הייתי בהלם
"מו..מוסד לעבריינים ?" שאלתי בהלם מוחלט .. "כן .. תראי יהלי , אני לא מי שאת חושבת שאני .. אני פה על תנאי " הסתכלתי עליו כלא מבינה והוא המשיך , מספר לי את סיפור חייו "לפני שלוש שנים , שהייתי בן שלוש עשרה היינו משפחה רגילה , שני ילדים , אמא , ואבא ... יום אחד אמא ואבא שלי יצאו לפגישה עם זוג חברים שלהם והשאירו אותי ואת אחותי בבית .. היינו באותו גיל , תאומים . " אלירן הפסיק לרגע נשם נשימה ארוכה והמשיך . "זה היה יום שישי , נכנסתי לאחותי לחדר ושאלתי אותה אם בא לה לצאת איתי כמו בכל יום שישי והיא אמרה שלא , לא הבנתי למה היא אומרת לא היא בדרך כלל הראשונה לצאת מהבית אבל לא ייחסתי לזה חשיבות ויצאתי עם חברים שלי .. כשיצאנו ראיתי שחבר שלי נדב לא נמצא שם , הוא היה החבר הכי טוב שלי , הכל הייתי מספר לו הכל , כל יום היינו ביחד , כמו אח בשבילי הוא היה . הם אמרו שהוא לא מרגיש טוב ואני המשכתי לשבת עם חברים שלי ולצחוק איתם , כמובן ששיתנו ועישנו .. בערך ב2 בבוקר חזרתי הבייתה , הייתי כבר שיכור מת , ההורים שלי שלחו לי הודעה שהם יחזרו מאוחר הבייתה ושננעל את הדלת של הבית . נכנסתי לבית שלי ושמעתי צעקות מכיוון החדר של אחותי , הדלת הייתה חצי פתוחה וראיתי את נדב , על אחותי , מנסה להוריד ממנה את הבגדים בכוח , היא התנגדה לו , היא בכתה כמו שבחיים לא ראיתי אותה בוכה "
ידיו של אלירן רעדו , עיניו היו חלולות כאשר סיפר את הסיפור אבל הוא לא הפסיק , הוא המשיך לספר לי , כל פרט ופרט בסיפור המזעזע הזה. "באותו רגע יהלי לא שלטתי בעצמי , ברגע שראיתי את אחותי ואת נדב פשוט נכנסתי לחדר והרבצתי לו , שמעתי את קולה של אחותי צועק לי שדי שהוא מדמם אבל לא שמתי לב מה אני עושה , השתייה עלתה לי לראש ואני פשוט הייתי בעצבים על נדב , שאח שלי,החבר הכי טוב שלי ניסה לאנוס את אחותי , המשכתי לבעוט בנדב , יצא לו דם מהפה .. באותו לילה נדב מת יהלי , אני רצחתי אותו " הוא אמר והתחיל לבכות , לא תיארתי לעצמי שזה מה שקרה , שאלירן בעצם רצח ילד .. חיבקתי את אלירן הכי חזק שיכלתי , מצמידה אותו אליי "זה בסדר אלירן , זה עבר , אתה פה עכשיו , איתי , עם כולנו .. זה עבר" אמרתי מנסה להרגיע אותו , הדמעות שהיו בגרוני כבר מזמן ירדו , ידיי עטפו את גופו של אלירן שבכה, ממלמל שהוא מצטער , שהוא רוצח .. "אלירן היי , תקשיב לי , אתה לא רוצח , אתה הגנת על אחותך , אתה היית שיכור לא שמת לב מה אתה עושה " שיחררתי את אחיזתי מאלירן מסתכלת לו ישר בתוך העיניים ואומרת לו שהכל בסדר אצלו , אבל הוא המשיך לחשוב שהוא רוצח , שהוא בן אדם נתעב . ריחמתי עליו , ריחמתי על אלירן על מה שהוא היה צריך לעבור , פשוט חיבקתי אותו שוב מחכה שזה יעבור שהוא יירגע .
אחרי שעה שאני ואלירן ישבנו שם , פעם מחובקים , פעם בוכים ופעם מדברים הוא הלך לחדר שלו ואני נשארתי לבד חושבת על הסיפור שלו .
אני בטוחה שאלירן לא התכוון לעשות את מה שהוא עשה, היה לי קשה לדמיין אותו .. הורג מישהו .
'שבוע הבא חוזרים הבייתה' שמעתי את קולו של אלירן בראשי , אין מצב שאני חוזרת , אין לי לאן .
קמתי ממקומי והתקדמתי אל המזכירות לדבר עם אסתר , שתסביר לי מה אני אמורה לעשות .
"היי מתוקה " שמעתי את קולה של המזכירה הג'ינג'ית , "היי , איפה אסתר ? " שאלתי אותה .
"בחדר שלה למה ? "
"אני צריכה לדבר איתה , זה דחוף "
"רק רגע " היא אמרה וקמה ממקומה מתקדמת אל עבר החדר של אסתר , המנהלת ,
היא פתחה את הדלת ומילמלה משהו ואז קראה לי להיכנס . "שבי יהלי " אסתר אמרה כאשר ראתה אותי , התיישבתי בכיסא שהיה מונח על יד השולחן "רצית לדבר איתי ? " היא שאלה אותי מחייכת אליי "כן.."
אמרתי לה "שמעתי שעוד שבוע , יש ביקורים בבתים " אמרתי לה והיא הנהנה "כן זה נכון "
"אסתר... אין לי כל כך לאן ללכת " אמרתי לה והיא השפילה את ראשה "מתוקה .... זה בסדר , את תישארי פה,יש לך את האישור , את ועוד חמישה ילדים נשארים פה וכל השאר הולכים לבקר את ההורים שלהם וחוזרים ביום למחרת . "היא אמרה קמה ממקומה ומניחה את ידה על כתפי "תודה"אמרתי לה קמה ממקומי , אסתר חיבקה אותי ואני יצאתי מחדרה הולכת לחדרי .
"איפה היית ? " איה שאלה אותי כשנכנסתי לחדר , "סתם הייתי בחצר עם אלירן , הוא אמר ששבוע הבא הולכים לביקור הבייתה " אמרתי וראיתי את הפרצוף של הבנות משתנה ."כן.." ליאם אמרה "אני כל כך מקנאה בלידור " היא המשיכה להגיד "למה ? " שאלתי כלא מבינה .
"אה לידור נשאר פה יש לו אישור " היא אמרה ואני שיניתי את פרצופי לפרצוף עצבני "מה ?? "
יש... אני עוד שבוע הולכת להישאר לבד עם לידור ועוד 4 ילדים שאני לא מכירהבפנימייה הזאת ליום ... שיא הכיף .
_________________________________________________________________