"אף פעם לא חשבתי שזה ייקרה דווקא לי, מכולם דווקא אותי חטפו "

חשוב לקרוא !!!

היייייייייייייייי ,

וואו קודם כל תוודה רבה על כל התגובות המדהימות לחזרתי לבלוווג (-:

אני מרגישה כאילו אני מתחילה מ0,

טוב אז למי שלא שם לב שיניתי את שמי ברשימות לרוני .

כי זהו אתם כבר יודעים את השם שלי ואני לא צריכה להסתתר מאחורי רויאל ..

זה היה לי די קשה לשנות את השם כי מאחורי רויאל יכלתי להיות אני אבל לא ידעו שזאת, ולמרות שזה רק שם ... ההרגשה שאת יותר חשופה.. אבל אני מרגישה איתכם בנוח ואתם מדהימים אחד אחד .

טווב אז דיייי חזרתי להרגלי החפירות שלייייי קדימה פרק ראשווווווווווווווווווווווווווווןןן !

התחלתי לכתוב את הסיפור בכל הזמן שלא היייתי פה , מקווה שתאהבוו !

אוווווהבת המוון ופה לתמייייייייד אז נגזר עליכם לסבול אותי ,

רוני ♥

פרק 1 - הטיסה

"טיסה 748 לניו יורק יוצאת משער 4 "

"אז זהו אמא .. אנחנו הולכים " סער אמר לאימי והתקדם אליה לחיבוק

"אהובים שלי תשמרו על עצמכם אוקי? סבתא תחכה לכם בשדה תעופה וכל דבר שאתם צריכים תרימו לי טלפון ואני ישר מזמינה לכם טיסה חזרה" אמא אמרה בעודה מנגבת את הדמעות

"אמא זה בסך הכל לחודשיים" אמרתי לה וחיבקתי אותה נותנת לה למחוץ אותי .

"אני יודעת.. אבל אני אתגעגע אליכם" אמא אמרה ואני וסער חיבקנו אותנו

"גם אנחנו אלייך" אמרנו לה והיא נשקה לראשנו

"זוהי קריאה אחרונה לטיסה 748 לניו יורק, הטיסה יוצאת משער 4 "

"אווח, טוב יאללה אמא אנחנו עוד נפספס את הטיסה"

"טוב .. יאללה זהו,אני אוהבת אתכם ותשמרו על עצמכם.. סער תשמור על אחותך"

"אני ישמור אמא "

"יאללה סער,בוא כבר" אמרתי לסער שהיה עסוק בלהתחיל עם הדיילת,התיישבתי במקומות שלנו מסתכלת מחוץ למטוס רואה את ישראל בפעם האחרונה למשך חודשיים.

כבר חיכיתי להגיע לניו יורק,כל כך רציתי את זה.

להגיע לניו יורק ולשכוח מכל מה שהיה בישראל,מכל מה שהיה איתו.

התבוננתי מחלון המטוס וזה היה מדהים,לא יכלתי לתאר לעצמי משהו יותר יפה מזה.

ראו את הכל,כל הבתים היו נראים כמו נקודות קטנות והאנשים שהולכים כמו נמלים,הדשא היה מדהים ביופיו ואיתו הפרחים והשמיים.

הסתכלתי לצידי וראיתי שסער כבר נרדם ולא שם לב למה שהולך סביבו.

התבוננתי על האנשים,חלקם רדומים וחלקם מנסים להעסיק את עצמם.

שמעתי רעשים של ילדים וניסיתי להבין מאיפה הרעש מגיע,בשורה הראשונה שני ילדים,בן ובת ישבו ושיחקו ומשני צידם ישבו הוריהם שהיו עסוקים בקריאת ספרים.

מצדם השני ישב בן אדם גדול מימדים שהחל להתווכח עם הדיילת בקול רם על הרוטב של האוכל שהוא הזמין.

קמתי ממקומי מתקדמת בתוך המטוס אל עבר השירותים מצטערת על הרגע שבו פתחתי את תא השירותים וראיתי אישה מבוגרת ונער מתנשקים להם בלהט חצי ערומים בעוד האישה יושבת על הכיור.

מילמלתי סליחה ומיהרתי לחזור ולהתיישב במקומי ליד סער שהמשיך לישון.

חשבתי על סבתא,מעניין מה היא עושה עכשיו,אם היא ודייויד בעלה מחכים לנו.

סבתא שלי היא אישה מדהימה,היא התחתנה פעמיים,פעם אחת עם סבא שלי וילדה את אימי ובפעם השנייה לאחר מות סבי עם דייויד,איתו היא לא באמת התחתנה הם רק מחשיבים את עצמם כנשואים.

הנחתי את ראשי על מושב המטוס עוצמת את עיניי ונותנת למוחי לרחף ולהירדם.

"איילין,איילין קומי" שמעתי את קולו של סער"מה?" אמרתי לו והמשכתי לישון"הגענו קומי".

פקחתי את עיניי בזריזות רואה את כולם יורדים מהמטוס.

סער החזיק בידו את מזדותינו וירד מהמטוס ואני אחריו."תביא" אמרתי לו ולקחתי את המזוודה שלי.

חיפשתי בעיניי את סבתי שהייתה אמורה לחכות לי ולסער פה"הנה היא"סער אמר לי וראיתי את סבתא ודייויד מנופפים לנו בידיהם.
"סבתא" אמרתי ומיהרתי ללכת אל סבתי "איילין מתוקה שלי" היא אמרה לי וחיבקה אותי ומיד אחר כך את סער בעוד אני חיבקתי את דיוויד.

"מה שלומך דיוויד?"

"שלומי מצויין איילין"

"יאללה הולכים?"סער שאל,

"לא..עדיין חסר מישהו" דיוויד ענה לו והיה נראה כאילו הוא מחפש מישהו בעיניו,

"מי?" שאלתי לא מבינה למי אנחנו מחכים.

"הנכד שלי,הוא גם בא מישראל אליי לחופש הגדול,או הנה הוא"דיוויד אמר ונופף בידו.

"סבא"שמעתי קול ומיהרתי להסתובב.

הנער שיחרר את סבו מהחיבוק והסתובב אלינו"אתה ?" אמרתי לאותו הנער מהשירותים בעוד הוא החל להחליף צבעים.