לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

"אף פעם לא חשבתי שזה ייקרה דווקא לי, מכולם דווקא אותי חטפו "


739983

Avatarכינוי:  רוני-סיפורים בהמשכים

בת: 28

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2011    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2011

פרק 3-ללכת ברחובות ניו יורק


אעאעעאעאע אני מאוושרת !!

אני מאווווווהבתתת ♥♥♥

להלהלהלהלה ,

בקיצווור לכבווד אושריייייי הרב החלטתי להעלות לכם פרק אני מקווה שתאהבוווו אוותוו ,

הוא יצא סביר עד נחמד לא יותר מזה....

בקיצווור די אני לא יחפור לכם אתם מדהימים ואני אוהבת אתכם  ♥♥

יאללה להעלות פרק וללכת לעשות שיעורייייייייייייייםם במדעי החברה למה אני חשה שמחר המורה המפגרת + שלי הורגת אותי כי לא הכנתי שיעורים כבר 6 שנים ......... בהצלחה ?

יאללה תהנווווווו ♥

 

פרק 3 - ללכת ברחובות ניו יורק

Rihanna - What's My Name? ft. Drake

 

קרני השמש שסינוורו אותי גרמו לי לפקוח את עיניי ולגלות שנרדמתי במרפסת.

נכנסתי אל השירותים שוטפת את פניי מתבוננת על עצמי במראה, אספתי את שיערי אל קוקו מרושל וירדתי במדרגות אל עבר המטבח שם ראיתי את סבתא עידן וסער כבר יושבים ואוכלים ארוחת בוקר.

"בוקר טוב מתוקה" סבתא אמרה לי ונשקה למצחי. התיישבתי בכיסא מול סער וסבתא הגישה לי קערה מלאה בדגנים והתיישבה לצידי שותה את כוס הקפה שלה.

"איפה דיוויד?" שאלתי ולקחתי ביס מהצלחת שלי,"בעבודה" סבתא אמרה ולאחר מכן שאלה מה אנחנו הולכים לעשות היום,

"שופינג" אמרתי בחיוך ועידן וסער הסתכלו עליי "לא" שניהם אמרו ביחד.

"סער יש לך רישיון נכון?" סבתא שאלה את סער שהיה עסוק בלשחק עם הכפיות,

"כן" הוא הוריד את הכפיות ולקח שני תפוזים והתחיל לזרוק אותם באוויר ולתפוס "די אתה נראה כמו ילד מפגר" אמרתי לו מרימה את הצלחת שלי ומעבירה אותה לכיור.

"אני ייתן לכם את האוטו שלי,תיסעו תטיילו ותחזרו "

"סבתא.. 2 תקלות " סער אמר "הראשונה היא שאין לי שמץ לאן נוסעים.. אני בכל זאת בניו יורק, השנייה היא שאני לא חושב שהרישיון שלי תקף פה"

סבתא צחקה מעט "אני יזמין לכם מונית" ופינתה את הצלחות של עידן וסער.

"פרינססה,קומי על הרגליים,עופי לחדר שלך ותתלבשי" סער תפס אומץ ואמר לי מה לעשות

"פעם אחרונה שאתה אומר לי מה לעשות " קמתי ממקומי ונתתי לו כאפה קטנה בעורף "שעה ואני למטה " אמרתי ועליתי במדרגות "שעה?" עידן צעק "לא קצת נסחפנו?"

"תגיד תודה שזה שעה ולא יותר" סער אמר לו ועלה אחריי במדרגות.

נכנסתי אל החדר שלי פותחת את הארון מוציאה ממנו בגדים מזמזמת שיר מוכר שנתקע בראשי, נכנסתי למקלחת שוטפת רק את גופי.

יצאתי מהמקלחת סוגרת את דלת המרפסת,בכל זאת.. אני לא מעוניינת שיראו אותי ערומה.

הורדתי את המגבת מגופי והתחלתי להתלבש,העברתי פן בפוני והתאפרתי,

"אני מוכנה" צעקתי בבית וירדתי במדרגות אל עבר הסלון שם סער ועידן ראו טלויזיה "תודה לאל " הם אמרו וסבתא התקשרה להזמין לנו מונית .

 

                                                           ***

 

 

המונית הורידה אותנו מול פסל החירות,

"הוא ענק" עידן אמר

"ממש" סער הוסיף ואני ביקשתי מאדם שעבר שם שיצלם אותנו לידו,מזל שהייתה לי אנגלית טובה,

האדם החזיר לי את המצלמה ואני הודיתי לו,הסתובבנו ברחובות ניו יורק מסתכלים על האנשים,מתפעלים מכל דבר קטן,

לכל איש שם היה משהו מיוחד, לאחד השיער היה צבוע בכחול ולשני בירוק,אחד היה עם פירסינגים בכל מקום בגופו ואחת הלכה על עקב ענק,

המשכנו ללכת ואישה עברה לידנו וסער ועידן היו חייבים לבהות לה בתחת "רק תנקו את הריר " אמרתי להם והם יישרו את מבטם.

התחלנו לחפש את נהג המונית " הנה הוא" אמרתי והתקדמנו אליו מבקשים ממנו שייקח אותנו למקום עם חנויות .

נכנסו אל תוך המונית והנהג החל לנסוע,הוא פנה בכמה פניות עד שעצר מול רחוב ענקי עם חנויות בכל פינה,יצאנו מהמונית אומרים לו שלא יחכה לנו שאנחנו כבר נתקשר אליו.

"שופינג!!" אמרתי בהתלהבות,"אוי לא " סער ועידן גיחחו למשמע התלהבותי ונאלצו להיגרר אחרי לכל חנות וחנות.

"אז..את הנעליים החומות או השחורות?" שאלתי את עידן,"אני לא רואה שום הבדל"

"Go for the black shoes" המוכרת עצרה לידי,חייכתי אליה והחלטתי להקשיב לה ולקחת את הנעליים השחורות,אם אני אצטרך לחכות שמישהו מהם יענה לי אני לא ייקח אף נעל בחיים.

"איילין עברנו את כל החנויות האפשריות, אפשר לשבת לאכול אני מת מרעב?" סער התחנן באוזניי "טוב" אמרתי והתקדמנו לחפש אחר מסעדה,

פתחנו את דלת המסעדה מתקדמים אל עבר השולחן בפינה.

הנחתי את השקיות הרבות שהיו בידי ליד המושב של עידן שישב ליד,

"Hello" המלצר ניגש אלינו והניח לידנו תפריטים.

חייכתי אליו ודיפדפתי בתפריט מקווה שיש שם ציורים שאני יידע מה אני מזמינה, למרות רצוני הענק לציורים לא היו שם אז החלטתי לקחת סלט שזה חייב להיות כשר.

"בחרתם ? " שאלתי את עידן וסער ושניהם ענו בחיוב, המלצר חזר אלינו, "What do you want to order?" הוא שאל אותנו ואני עניתי לו שסלט ושני הבנים רצו צ'יפס ושניצל.

"איילין איך שואלים אם זה כשר? שלא נאכל בטעות חזיר" סער שאל אותי"מאיפה לי .. "

"זה כשר" המלצר אמר לנו ואנחנו הסתכלנו עליו "אתה יודע עברית?" שאלתי מופתעת מכך שהוא מדבר עברית,"כן" הוא אמר,

"תודה לאל" עידן אמר

"אז זה כשר נכון?" שאלתי אותו "כן זה כשר" היה אפשר לשמוע את המבטא בקולו,

"אני כבר חוזר" הוא אמר לנו משאיר אותנו להתווכח על איך מבטאים את השם של המסעדה,

"סער אתה בקושי יודע איך אומרים מסעדה אל תתווכח איתי" אמרתי לו בעצבים לוקחת את התפריט ונותנת לו מכה בראש,

"אני שונא אותך"

"הדדי" אמרתי וחייכתי, המלצר חזר ואיתו מגש עם האוכל שלנו"בבקשה" הוא אמר מגיש לכולנו את האוכל שלנו

"תודה" עידן החליט להיות מנומס

"תיירים?" המלצר שאל

"בערך.. באנו לבקר את המשפחה שלנו"עניתי לו,

"דניאל" הוא אמר לי "איילין,אלה סער ועידן"

"אז דניאל? איך זה שאתה בניו יורק ויודע עברית ?" סער שאל אותו,על טקט הוא שמע בחיים שלו?

"אמא שלי באה מישראל ואבא שלי מניו יורק היה להם חשוב שאני יידע גם וגם " הוא ענה בזמן שעידן הכריח אותי למזוג לו לשתות.

"כבר הספקתם להכיר פה קצת?"

"לא .. היינו רק בפסל החירות בשמונה מאות חנויות בגלל הפרינססה הזאת ופה "

"יש לכם עוד הרבה לראות"

"כן רק שאין לנו שמץ לאן אנחנו הולכים" עניתי לדניאל,הסתכלתי עליו,שיערו היה בלונדיני לא ארוך מדי ולא קצר מדי,בדיוק באמצע, עיניו היו ירוקות ועל פניו התנוססו זיפים.

"Daniel Go to the kitchen they need you" איש נמוך בעל כרס ענקית וקרחת צעק,

"אני צריך ללכת" הוא אמר " בתאבון".

דניאל התרחק ושני הבנים התחילו לאכול בפראות,"בהמות" סיננתי אליהם ולקחתי ביס מהסלט הענק שהיה מונח מולי .

 

                                                             *** [להפסיק את השיר]

נכנסתי למיטתי חושבת עליו.. אם הוא מסתכל עליי מלמעלה,אם הוא עוד זוכר אותי...

למה אני לא מצליחה לשכוח? למה הכאב לא יכול פשוט להיעלם,הוא תמיד יהיה פה איתי את זה אני יודעת,הוא תמיד יהיה בלב שלי אבל הוא לא חי.

הוא מת.

הנחתי את ראשי על הכר עוצמת את עיניי ונרדמת,ולאחר מכן אחרי כמה שעות פוקחת אותן שוב כאשר הן רטובות מדמעות ויודעת ששוב חלמתי עליו.

הסתכלתי בשעון וראיתי שהשעה 3 בבוקר.. ושוב כמו בלילה הקודם ירדתי למטה לשתות.. אך הפעם עידן לא היה שם,הנחתי את כוס המים בכיור ועליתי בחזרה למעלה .

דלת החדר של עידן הייתה פתוח למחצית ואור בקע ממנה. התקדמתי אל עבר החדר שלו מנסה לראות אם הוא ער..

הוא ישב במיטה מכוסה בשמיכה הגדולה מתבונן בטלויזיה,"תיכנסי" שמעתי אותו אומר,

"איך ראית אותי ?" שאלתי אותו ונכנסתי אל תוך חדרו,"ראיתי אותך יורדת למטה והרגשתי שמישהו מסתכל עליי" הוא אמר לי

" לא מצליחה להירדם?" הוא העביר את מבטו מהטלויזיה אליי,"לא ממש" עניתי לו והוא זז קצת .

"בואי תיכנסי,אני רואה סרט הוא עכשיו התחיל"

"אתה בכלל מבין משהו? זה בלי תרגום" אמרתי ונכנסתי אל תוך המיטה מתיישבת לצידו של עידן מתכסה בשמיכה הגדולה,

"לא..בשביל מה את חושבת שהזמנתי אותך? קדימה לתרגם" הוא חייך ואני צחקתי "אידיוט" סיננתי ומבטי התיישר אל הטלויזיה מתחילה להיות שקועה בסרט.

 

 

 איךךךךךך ??

מקווה שאהבתםם עבדתי עליו הרבה אבל לא יצא מי יודע מה ...

סליחה מראש אם היו טעיות באנגלית אני לא שיא החוכמה ...

מתה לשמוע את הדעה שלכםםםם ,

 רוני ♥

נכתב על ידי רוני-סיפורים בהמשכים , 25/10/2011 23:01  
34 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




14,694

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרוני-סיפורים בהמשכים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רוני-סיפורים בהמשכים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)