לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

"אף פעם לא חשבתי שזה ייקרה דווקא לי, מכולם דווקא אותי חטפו "


739983

Avatarכינוי:  רוני-סיפורים בהמשכים

בת: 28

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2011    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2011

פרק 4 - פרניססה


היייייייייי ,

מחר גיחה... שונאת ללכת וממתי עושים גיחה בכיתה י' ???

בקיצוווור, אני יחזור ביום שלישי הבייתה וכנראה שאני יישן עד יום רביעי (-:

אני אוהתבתת אתכם ומקווה שתהנו מהפרק..

אהבת רק תחלק הראשון תחלק השני פחות ......................... (-:

יאללה ,

 בהיייייייייי ♥♥

לב לב לב לב לב לב לב לב לב לב לב

 

 

פרק 4 - פרינססה

 

"איילין!" שמי הדהד באוזניי,לא ייחסתי חשיבות והמשכתי לישון. "איילין קומי!" שמעתי שוב את שמי ומיד לאחר מכן הרגשתי את גופי זז,פקחתי את עיניי וראיתי את ידיו של סער נעות מצד לצד על גופי מזיזות אותי,"מה?" אמרתי לו חצי רדומה,"מה זה צריך להיות?" הוא שאל,העצבים ניכרו בעיניו, הורדתי את מבטי וראיתי ידיים מחבקות את בטני.

"פאק.." סיננתי נזכרת באתמול בלילה,"עידן קום!" סער צעק ועידן שפקח את עיניו קפץ מהמיטה בבהלה כאשר ראה אותי שוכבת לצידו ואת סער מביט בנו בעצבים.

"אתמול בלילה התעוררתי,ראינו סרט,נרדמתי פה לא ביג דיל" אמרתי לסער מסירה מעליי את הפוך.

"למה התעוררת?" סער המשיך ברצף השאלות "ככה" עניתי לו "ועכשיו אם סיימנו את החקירה אני בחדר שלי מצחצחת שיניים,נראה לי שמשהו מת בפה שלי"

התקדמתי אל עבר חדרי והתחלתי לצחצח את שיניי,איך נרדמתי ככה.. אני כזאת מטומטמת.

שטפתי פנים והרגשתי מרץ,אספתי את שיערי אל תוך קוקו מסדרת את הפיג'מה הורודה שלי ויורדת למטה בשירה,

"בוקר טוב " אמרתי לכולם עם חיוך ענק שהיה על פניי "מה פשר השמחה?" עידן שאל אותי והוציא מתוך הארון כוס ומזג לתוכה חלב,"יש לי מרץ" אמרתי לו וסגרתי אחריו את הארון שהוא לא טרח לסגור.

"אני מאוד מקווה שאתמול בלילה לא היה לך מרץ" סער אמר כאשר ירד במדרגות"סער !" צעקתי עליו "תירגע לא קרה כלום! כולה ישנתי ".

עירבבתי את השוקו החם שלי מתיישבת בשולחן פותחת עיתון שהיה שם,"בוקר טוב" דיוויד וסבתא ירדו במדרגות"בוקר טוב" ענינו כולם ביחד.

"היום בערב באים אלינו אורחים" סבתא הודיעה לנו.

"מי?"

"אתם לא מכירים,הם שכנים שלנו והזמנתי אותם היום לארוחה אצלי"

"אוקי" אמרתי ולגמתי מהשוקו שלי, הלגימה התגלתה כטעות אחרי שהשוקו שרף לי את הלשון.

אחרי ארוחת הבוקר שהייתה בעיקר מבטים וגילגולי עיניים של סער עליי אני עידן וסער יצאנו לטייל,הלכנו לאמפייר סטייס,השם ישמור,המגדל הזה היה פשוט ענק !

אחרי שטיילנו שם הלכנו ברחוב שם ראינו המון רקדני רחוב,זה היה מדהים.

התנועות שלהם היו חדות ומדויקות והם פשוט רקדו,ראו שזה היה בהנאה,לאחר הריקוד הם העבירו ביננו כובע וכל האנשים שמו בתוכו כסף,גם אני עשיתי זאת והרקדן שעבר עם הכובע העביר לי פרח וקרץ.

חייכתי חיוך מבויש והמשכנו ללכת,הפעם למונית בחזרה לבית של סבתא להתארגן אל הארוחה.

 

                                                                     ***

השמש ירדה ואנחנו פתחנו את דלת הבית, "הגעתם" סבתא אמרה,"יופי תעלו למעלה ותתארגנו הם צריכים להגיע בעוד חצי שעה".

עלינו למעלה כאשר סער הקפיץ אותי על גבו מעלה אותי במדרגות אחרי שהתחננתי בפניו,"יאללה בהמה רדי" הוא אמר לי ואני התקדמתי לחדר שלי,פתחתי את הארון והוצאתי ממנו ג'ינס וחולצה.התלבשתי והלכתי לסער לחדר קצת להציק לו.

"את מוכנה ?" סער אמר בשוק מוחלט "מה אתה בשוק נבלה?"

"אני לא יודע כי בדרך כלל לוקח לך לפחות תשע שעות רק לבחור חולצה פרינססה"

"די לקרוא לי פרינססה,ותראה אותך.. עדיין לא התלבשת ואתה מדבר עליי? ואני עוד הפרניססה" התיישבתי על מיטתו מזיזה את ערימת הבגדים שהתקבצה שם מתחילה לקפל אותם.

"יופי תעשי את עבודתך,אישה"

"סער אני יזרוק עלייך משהו!" אמרתי בעצבים וסער צחק "שובניסט.." אמרתי לו והעפתי עליו את הבטרייה של השלט

"אחח" הוא צעק , "אוו הפרינססה נפגעה?" אמרתי צוחקת.

"סער עידן איילין רדו" קול סבתי נשמע ואני וסער יצאנו מהחדר שלו ופגשנו בעידן שגם בדיוק יצא מחדרו.

"יאללה בואו" אמרתי להם והתחלנו לרדת במדרגות, שמעתי את סבתא שלי מציעה להם לשבת,היא דיברה איתם בעברית. מזל,הם יודעים עברית ואני לא יצטרך להפגין את כישורי האנגלית שלי.

"שרה תכירי,אלה הם איילין וסער הנכדים שלי,וזה עידן הנכד של דיוויד" סבתא הציגה אותנו"היי" אמרתי והתיישבתי אל מול האישה הזרה,שיערה היה אדום והיה אסוף בפקעת,לא היה בה טיפת איפור מה שלא הסתיר את הקמטים שלה ועל פניה נפרש חיוך רחב."שלום חמודים" היא אמרה, הסתכלתי לצד וראיתי שני ילדים קטנים בני 6 לפחות יושבים ומשחקים במזלגות שלהם,מצדה השני של האישה ישב  גבר מבוגר,כנראה בעלה ולידו ישב בחור שהיה נראה משועמם ממה שהיה שם ורק רצה ללכת .

סבתא הפריעה למחשבותיי וביקשה שאבוא לעזור לה במטבח.

הגשתי את האוכל לשולחן ורק אחרי שהתיישבתי במקומי שמתי לב שליד הבחור ישבה נערה,שיערה היה בלונדיני ועינייה שחורות,היא בדיוק דיברה עם הבחור שלצידה.

"איילין,סער,עידן תכירו,אלה נכדיי ובעלי" שרה הציגה לנו את משפחתה,

"אלה התאומים,זאת ג'יין וזה מקס" היא אמרה והתאומים חייכו אלינו חיוך כל כך מתוך,

"זה בעלי ריצ'רד ואלה מייקל ואוליביה."

מייקל ואולביה ישבו בשולחן מסתכלים אחד על השני,הם לא היו נראים שמחים כל כך להיות פה.

מעליב..

סבתא מזגה לכולנו את האוכל והתחלנו לאכול,אף אחד לא דיבר חוץ מסבתא ושרה שדיברו על מצב הכסף היום.

וככה בעצם התנהלה כל הארוחה..

כשסיימנו לאכול סבתא קמה והתחילה לפנות"סבתא אני יפנה" אמרתי מהר ולקחתי ממנה את הצלחות,היא נשקה למצחי ונידבה את עידן וסער שיעזרו לי,שרה הסתכלה על אוליביה ומייקל והם מיד אמרו שגם הם יעזרו.. כך יצא שכולנו התחלנו לפנות את השולחן בזמן שסבתא שרה דיוויד ריצ'רד והתאומים הלכו לשבת בסלון.

הרמתי מהשולחן את סיר העופות שנשאר מלא לאחר שנודע לסבתא שאף אחד לא ממש מת על עוף והרמתי אותו מה שהתגלה כטעות גדולה כי הסיר היה כבד .
"בהמה בוא תעזור לי" פניתי לסער שהרים בידיו כוסות " רק בגלל הבהמה תסתדרי לבד"
"נו אבל זה כבד לי ! " הרמתי את קולי "חבל..תלמדי להסתדר פרינססה " הוא אמר והמשיך ללכת.
שתי ידיים נאחזו בסיר "אני ייקח את זה" מייקל אמר לי והרים את הסיר מידיי "תודה" אמרתי מבוישת והרמתי את קנקן המים.לאחר ששמתי את הקנקן בכיור מיהרתי להתקדם אל עברו של סער "אני שונאת אותך" אמרתי לו
"הדדי"  הוא אמר ויצא לחצר.

"חמודים תצאו גם ותתנו למבוגרים לדבר" שרה דיברה אלינו כאילו אנחנו בני שלוש.
יצאנו כולנו אחרי סער,התיישבתי על הספסל ולצידי עידן ישב. אוליביה ומייקל ישבו על הספסל השני... שררה שתיקה מביכה בין חמשתנו .. אף אחד לא כל כך ידע מה להגיד..

"איך זה שאתם יודעים עברית?"  עידן שאל את מייקל ואוליביה והפר את השתיקה.
"אמא ואבא שלנו באו מישראל,הם היו יהודים ולימדו אותי ואת מייקל עברית" אוליביה ענתה בזמן שהזיזה את הטלפון בידה ללא הפסקה.

"היו?" החסר טקט הראשי שידוע בשמו 'סער' החליט לשאול
"הם נפטרו לפני שנתיים" מייקל ענה לנו והשפיל את מבטו
"אני כל כך מצטערת" אמרתי להם
"סליחה אני לא ידעתי" סער הצטרף
"זה בסדר" שניהם מיהרו להגיד "לא ידעתם"

"עכשיו אתם גרים עם סבא וסבתא שלכם?"

"כן"אולביה ענתה והשקט נמשך .
"איפה אתם גרים בישראל?" אוליביה שאלה אותנו
"אני וסער גרים בצפון בחיפה,ועידן גר בתל אביב"
"היינו פעם בישראל,בירושלים..כשאני אסיים ללמוד אנחנו עוברים רוצים לעבור לישראל"

"מתי אתה מסיים?" עידן שאל את מייקל "השנה,זאת השנה האחרונה שלי"
"ושלך?" פניתי אל אוליביה " אני ימשיך את השנתיים שיישארו לי בישראל"
"אה אז את בגיל שלנו" סער אמר לה
"אתה בן 18 ? " שאלתי את מייקל "השנה אני יהיה , עוד שבועיים"
השיחה התמשכה.. אני סער ועידן דיברנו עם מייקל ואוליביה לפחות שעה עד ששרה וריצ'רד יצאו והודיעו שצריכים ללכת.
קבענו להיפגש איתם מחר ושהם יראו לנו מקומות נוספים בניו יורק.

נכנסו אל תוך הבית הענק ועלינו במדרגות אל עבר החדרים שלנו.

הורדתי את בגדיי והכנתי לי אמבטיה,נכנסתי לתוכה עוצמת את עיניי ומזיזה את ידי בתוך הקצף.
"איילין" שמעתי את עידן קורא לי ומיד לאחר מכן שמעתי את דלת המקלחת נפתחת ועידן מחזיק בידית המקלחת
"מה אתה עושה פה?" צעקתי עליו והוא הוריד את עיניו אל עבר גופי "פאק" אמרתי כאשר נזכרתי שאני עירומה לגמרי וכיסיתי את עצמי עם וילון האמבטיה .
"רק רציתי לקחת שמפו כי שלי ושל סער נגמר"
"אז שואלים לפני!" צעקתי
"קראתי לך ולא ענית" הוא אמר באדישות מוחלטת ושם את ידו בשיערו
"עידן אתה אידיוט!"
"ידוע"
"טוב אתה מוכן לצאת?"
"אני צריך שמפו "
"יש בארון מצד ימין" אמרתי לו והוא הסתובב לקחת את השמפו,רציתי לקבור את עצמי.

"ותירגעי לא ראיתי כלום..הקצף הסתיר הכל" הוא ניסה להרגיע אותי אבל בלי הצלחה
"עידן.. תעשה לי טובה ואל תספר על זה לסער,הוא יירצח אותי ואותך"
"תאמיני לי שלא תיכננתי לספר לו" הוא אמר ויצא מהמקלחת.
הסתתי מעליי את הוילון ושקעתי בתוך המים החמים עוצמת את עיניי.

 

 

 אייך ?

אווהבתתת ♥

 



נכתב על ידי רוני-סיפורים בהמשכים , 30/10/2011 20:18  
38 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




14,694

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרוני-סיפורים בהמשכים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רוני-סיפורים בהמשכים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)