לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

"אף פעם לא חשבתי שזה ייקרה דווקא לי, מכולם דווקא אותי חטפו "


739983

Avatarכינוי:  רוני-סיפורים בהמשכים

בת: 28

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2011    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2011

פרק 6-דמעות


אאעעא סוף סוף פרק !

סורי על הייבוש אהובים שלי ,

כל השבוע היה לי לחץ מטורף !

בשקילה כפיצוי לעשות לכם פרק כפול פעם הבאה .. מה אתם אומרים?

אווווווווווווווווווהבת , תהנו ♥

 

פרק 6 - דמעות

"מי מת?" שמעתי את קולו של עידן, ראשי הסתחרר ואיבדתי שליטה על גופי הוא צנח על הספה בעוד אני מרגישה את ידיו החמות של עידן נוגעות בגופו וקולו משמיע את שמי.

ניסיתי לדבר,לזוז, אך ללא הצלחה, לא יכלתי בכלל לחשוב על זה שעוד מישהו יידע את זה. יידע מי הוא הבן אדם שכל כך אהבתי וכבר לא איתי.

אף אחד לא יודע את זה.. אף אחד חוץ מהמשפחה שלי ששלחה אותי לפה בגלל זה. בשביל לשכוח.

מים ניתזו על פניי ועיניי החלו לזוז, הרגשתי את נישמתי חוזרת אליי ואת גופי מתחיל לנוע ולקום "את בסדר?" עידן שאל אותי וחיבק אותי "כן.. אני חושבת." עניתי וקמתי ממקומי מתחילה לטפס מדרגה אחר מדרגה אל חדרי.

הסתכלתי על השעון, עברה כבר חצי שעה מאז שסער הלך לישון,מאז שקרתה התקרית עם עידן.

נקישות נשמעו בדלת ואני מיהרתי לפתוח,"היי" עידן אמר לי,"היי "
"אפשר?" הוא שאל והצביע על החדר,

"כן בטח" אמרתי והוא נכנס לחדר שלי מתיישב על כיסא המחשב,
"אני מצטער על מקודם"
"אין לך על מה,זה לא אשמתך שקרה לי ככה"
"זה כן,אם לא הייתי שואל אותך את השאלה המפגרת הזאת ולא הייתי מנסה להידחף לך לחיים זה לא היה קורה."עידן אמר והשפיל את ראשו,ידיו שיחקו עם אחד מהעטים שהיו על השולחן.
"באמת.. זה לא אשמתך,אני הגבתי בצורה קיצונית כי קשה לי לדבר על זה"
"אני מבין,אני מצטער, אני לא אשאל אותך את זה יותר" הוא אמר וקם,קמתי גם אני וחיבקתי אותו.
"תודה" אמרתי ונשקתי ללחיו, הוא חייך ויצא מן חדרי משאיר אותי לבד עם הזיכרונות עליו..

 

                                           ***

"בוקר טוב" אמרתי לסבתא ונשקתי ללחיה

"בוקר טוב מותק" היא השיבה לי והגישה לי את ארוחת הבוקר.

"אתם הולכים היום למייקל ואוליביה ? "
"כן"

"תהנו " היא אמרה בחיוך והתיישבה בשולחן שמולי .

"איילין.. לא יצא לנו לדבר על מה שקרה מאז שהגעת "

"אני יודעת סבתא ואני גם לא רוצה לדבר על זה, מספיק קשה לי גם ככה"

"איילין אם תדברי על זה, זה יעבור יותר מהר, את חייבת לדבר על זה עם מישהו" עיניה של סבתא היו מודאגות ואני הפסקתי לאכול והתמקדתי בה.

"אני לא יכולה לדבר על זה,אני מרגישה שאני מתה ביחד איתו כשאני נזכרת בו" סבתא קמה ממקומה וחיבקה אותי והחזרתי לה חיבוק. הרשמתי לעצמי לבכות בין ידיה וחיבוקה שעטף אותי בכל כך הרבה אהבה.

"אני אוהבת אותך" אמרתי לה והיא נשקה לראשי

"גם אני אותך איילין, גם אני אותך.."

"איילין!" צעקתו של סער נשמעה בכל הבית "מה?" אמרתי ומיהרתי למחות את הדמעות כששמעתי את צעדיו מתקרבים
"קומי להתארגן, הולכים"

"טוב"

"יאללה יפה שלי לכי, תהני." סבתא אמרה לי ושיחררה אותי מחיבוקה.

עליתי לחדרי ושטפתי את פניי. הוצאתי מתוך המגירה את בגד הים השחור שלי ושמתי על עצמי מכנס קצר וגופייה . "יאללה בואו"

אמרתי לעידן וסער וירדנו במדרגות.

נפרדנו מסבתא ודיוויד והלכנו אל עבר הבית של מייקל ואוליביה שהיה מול הבית שלנו.

 

                                      ***

"היי" אוליביה פתחה לנו עם חיוך, היא הייתה עטופה במגבת ונטפה מים,"בואו" היא אמרה ושלושתנו הלכנו אחריה אל עבר הבריכה.

בתוך הבריכה מייקל היה ובידו הייתה פחית שתייה.

"תיכנסו" מייקל צעק ועידן וסער הורידו את החולצות שלהן ונכנסו למים " לאח שלך לא חסר גוף" אוליביה אמרה לי והסתכלה על סער. "איכ ימגעילה" השבתי לה והורדתי את בגדיי. מבטו של עידן סרק אותי, סער הסתכל על עידן והעיף לו כאפה, אני ואוליביה צחקנו ונכנסו למים.

"די להסתכל על סער"אמרתי לאוליביה שלא הסירה את מבטה מאח שלי .
"הוא חתיך מה אני יעשה"

"תמצאי לך חבר או משהו"

"אע, בדיוק נפרדתי ממישהו לא בנויה לעוד אחד"

"פרטים" אמרתי ואוליביה הסתובבה אליי וסוף סוף הפסיקה להסתכל על סער.

"היינו ביחד חודשיים,חתיך הורס,בלונדיני, עיניים ירוקות,שלמות ! "

"אז מה קרה?"

"הוא בגד בי באיזו מסיבה"
"די ! איזה זבל "

"אכן כן, אבל מי זוכר אותו, אני עברתי הלאה.." היא אמרה לי וחזרה להסתכל על סער ."די ! "אמרתי לה והיא צחקה.
"אויש שתקי" היא החזירה לי וקמנו ממקומנו והתיישבנו בכיסאות משתזפות.

"אני הולכת להביא שתייה, מישהו רוצה?" אוליביה שאלה את הבנים

"כן! " מייקל ועידן צעקו לה "אני יבוא לעזור לך" סער אמר, סער? לעזור? מה הולך פה?

אוליביה וסער התקדמו אל עבר הבית שלהם והשאירו אותי עם מייקל ועידן שיצאו מהמים והתיישבו לידי.

"אם הם לא מתנשקים עכשיו אני זבל" עידן אמר ומייקל הסתכל עליו

"אם הם מתנשקים עכשיו תחשיבי את אח שלך לז"ל " מייקל אמר ואני צחקתי

"הם לא מתנשקים אל תחיו בסרט "

"הם כן "

"הם לא "

"הם כן"

"הם לא" הויכוח נמשך ביני לבין עידן ומייקל בעוד אני ומייקל היינו באותו צד ושנינו היינו בטוחים ששני האחים שלנו לא מתנשקים ועידן לא וויתר והמשיך להגיד שהם מתנשקים.

"התערבות?"שאלתי ועידן הנהנן להסכמה

"יופי, אז קומו הולכים לבדוק איפה הם" אמרתי ועידן ומייקל קמו אחריי,התהלכנו בתוך הבית הגדול הזה מחפשים את סער ואוליביה.

נכנסנו אל תוך המטבח ומסתבר שזאת הייתה הטעות של חיי, ברגע שנכנסנו ראינו את אוליביה יושבת על השולחן ורגליה כרוכות על סביב מותניו של סער ושפתותיהם מתנשקות בלהט.

"איכס" אמרתי

"אתה מת!" מייקל אמר ופרצופו היה זועם.

 

                                          

 

אעעאע אאל תהרגו אותי ! אני יודעת שרציתם לדעת מי מת .. אבללללללל ... אני רעה , להללהלהלהל

אולי פרק הבא?

אוווווהבת ♥

רוני♥

נכתב על ידי רוני-סיפורים בהמשכים , 11/11/2011 00:45  
38 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




14,694

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרוני-סיפורים בהמשכים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רוני-סיפורים בהמשכים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)