"אף פעם לא חשבתי שזה ייקרה דווקא לי, מכולם דווקא אותי חטפו "

אני חולה , בא לי למות , סורי שזה לא ארוך , המחשב שלי איטי בטירוף ואני גם חולה ולא היה לי עצבים לכתוב פרקים ארוכים ..

סוורי , אווהבתתתת ♥♥♥

מקווה שתהנו (-:

פרק 7- רכילות

"אתה בסדר?" שאלתי את סער ששכב מולי כאשר דם יורד משפתו העליונה,

"כן" הוא ענה לי ואני ניגבתי לו את הדם.

"הייתם חייבים להתנשק?"
"אני לא מדבר איתך על זה"
"אוי "

"אחח" הוא אמר,כנראה שלא שמתי והכאבתי לו כשניגבתי לו את הדם עם המטלית,

"שתוק."

"סליחה גבר" מייקל אמר לסער

"זה בסדר אחי" סער אמר לו, "באמת.. לא התכוונתי, הייתי בעצבים,אתה יודע לראות את אחותך מתנשקת עם מישהו על שולחן זה לא שיא הכיף וההנאה"
"אני מבין אותך, אם הייתי רואה ככה את איילין הייתי מתנהג באותה צורה"
"אל תשחק אותה אח מגונן " התערבתי
"אני לא משחק אותה,ואני מודיע לך מעכשיו.. ברגע שאני יימצא אותך בסיטוצאיה כזאת,לא רק שהבחור מת,את תיקברי לידו"
"או שאתה שותק או שאני מעיפה עלייך את הקנקן מים הזה לראש" הודעתי לסער והוא שתק וצחק. אידיוט.

לאחר חצי שעה שהעניינים נרגעו והדימום של סער הפסיק חזרנו כולנו למים,אך הפעם סער ומייקל היו בצד ודיברו ועידן ואני ביררנו פרטים לגבי אוליביה וסער ואיך הם הגיעו למצב של הנשיקה.

"אפשר להבין איך זה קרה?" שאלתי את אוליביה שהתיישבה על שפת הבריכה ואני לצידה, מתחתינו בתוך המים עידן ישב וחיכה בציפייה לתשובה של אוליביה.. ילד רכלן..

"אתם פשוט שני רכלנים, הכל אתם רוצים לדעת! "

"תתגברי, קדימה.. שפכי"

"אז ככה.." אוליביה התחילה לספר לנו ואני ועידן הקשבנו לה בשתיקה מוחלטת .

"הלכנו להביא את השתייה מהמטבח,והוצאתי כמה פחיות שתייה מתוך המקרר וסער היה מאחורי.. כמובן שהעובדה שהייתי עם בגד ים גרמה לו לבהות לי בתחת יותר מברגיל " היא צחקה והמשיכה.

"בקיצור... כמה פחיות שתייה נפלו לי לרצפה והוא עזר לי להרים, הראשים נפגשו... ומשם אני חושבת שאתם כבר מבינים מה קרה"

"איכס" אמרתי

"זה היה ענק" עידן אמר ואני אמרתי לו שישתוק ושזה היה ממש מגעיל.

"טוב לפחות זה נגמר" אמרתי להם וקמתי לשבת בכיסא שלי ולהשתזף ..

השעות עברו,ועברו... ובלי ששמנו לב כבר התחיל להחשיך והחלטנו לחזור הבייתה ..

"מתי להיות מוכנים מחר?"

"אממ.. בערך ב8 בבוקר תהיו מוכנים,אנחנו נחכה לכם בחוץ " מייקל הודיע לנו ואנחנו הנהנו כהסכמה.

"יאללה בואו" אמרתי ומשכתי את סער בידו שהחליט להאריך את החיבוק עם אוליביה .

                                          ***

"סבתא?" צעקתי כאשר הגענו הבייתה
"בסלון" היא החזירה לי תשובה, אני עידן וסער נכנסו לסלון והתיישבנו על הספה
"מתוק, מה קרה לך?" סבתא שאלה את סער כאשר הפנתה את עיניו אליו
"סתם , נפלתי וקיבלתי מכה בשפה " הוא שיקר וסבתא שאלה אותו אם הוא בסדר הוא הנהנן . דיוויד נכנס לסלון והתיישב ליד סבתי שם את זרועו עליה ושואל לשלומה .
"מתוקים אני רוצה שתשמרו על עצכם מחר"
"אל תדאגי סבתא "
"באמת דיוויד ואני רוצים שתחזרו אלינו בשלום.. תלכו תמיד עם מייקל ואוליביה ואל תיפרדו,כל מה שאתם צריכים תתקשרו אליי ואני ישר יבוא לקחת אותכם לא משנה איפה תהיו"
"תודה סבתא, אני אוהבת אותך" אמרתי לסבתא
"גם אני אותך,את שלושתכם"
לאחר השיחה עם סבתא עלינו כל אחד לחדרו לסדר את הבגדים שלנו,שמתי את דברי בצד ונכנסתי להתקלח.
הנחתי את ראשי על הכר ונרדמתי ללילה ארוך של שינה שלא רציתי שהוא ייגמר .

                                     ***

הוא שכב לו על מיטת הניתוחים,עיניו היו עצומות.. החזקתי לו את ידו וחשבתי עליו, על כל הרגעים שלנו ביחד מאז שאנחנו קטנים..

"אל תלך, אל תעזוב אותי" אמרתי לו בעודי בוכה,הדמעות לא הפסיקו לרדת ולהרטיב את פניי,"בבקשה,אני מתחננת בפנייך, תחזיק מעמד."
ידו התחזקה על שלי אך הוא לא פקח את עיניו או אמר דבר,"בבקשה...אני מבטיחה לך שהכל יסתדר,תחלים,תהיה חזק יותר,אתה חזק! אתה יכול לעבור את זה.. תילחם, אם לא בשבילך אז בשבילי, בשביל סער, בשביל כולם. בבקשה תילחם.!אתה יכול לעשות את זה!" דיברתי ודיברתי אל הגוף שהיה זרוק על המיטה .
"בבקשה.." בכיתי, הדמעות לא הפסיקו,"אתה חייב להחלים,אתה חייב להילחם. גם כשהינו קטנים והייתי נופלת ובוכה ולא רציתי לקום אמרת לי שאני יכולה. אז עכשיו אני אומרתר לך - אתה יכול. תקום ! "

                                       ***

"בוקר טוב" ירדתי למטה עירנית לאחר כל השעות שישנתי " בוקר טוב " דיוויד אמר
"איפה סבתא ?"
"היא בחוץ משקה את הנענע שלה" עידן ענה לי ולקחתי את ליגמתי מהשוקו
הדפיקות בדלת נשמעו וסער עלה להביא את התיקים שלנו בזמן שעידן יצא לקרוא לסבתא
"בוקר טוב " אוליביה אמרה
"בוקר טוב " עניתי לה והיא ומייקל התיישבו בשולחן
"זהו? אתם הולכים ?"  סבתא נכנסה לבית והניחה את סלסלת הצמחים .
"כן " עניתי לה ונכנסתי אל תוך חיבוקה
"טוב יפה שלי,תשמרו על עצמכם,אני כבר מתגעגעת"
סבתא נפרדה ממני מעידן ומסער, ואנחנו הלכנו אחרי אוליביה ומייקל שהכניסו את התיקים שלנו אל תוך האוטו של מייקל.
לקחתי נשימה עמוקה ונכנסתי אל תוך מכינה את עצמי לארבעה ימים עם אוליביה מייקל סער ועידן ועוד שלושה אנשים שאני לא מכירה.
"לאן הולכים?"
"לתחנת רכבת, הם מחכים לנו שם"
בדרך מייקל הגביר את הרדיו והחליט שהוא שר יפה וצעק בכל האוטו .
"תשתוק כבר" השתקתי אותו וצחקתי ,"אתה שר כמו בהמה "

"את סתם מקנאה"
"ברור"
"היית מתה לקול כמו שלי"
"אתה חי בסרט רציני אתה מודע לזה?"
"שש את "
"אל תששש אותי "
"תשש? " הוא אמר וצחק "כן תשש"
"אחח הישראלים האלה " הוא אמר וכולנו צחקנו .
האוטו עצר וכולנו ירדנו אל תחנת הרכבת ומוציאים את הכסף הרב שסבתא ודייויד הביאו לנו.
"הנה הם בואו" הם אמרו והתקדמנו אל עבר שלושה ילדים שעמדו בתחנה עם מזוודות לידם.

פרק 8 - הנסיעה

"היי " אחת מהשלושה שהיו שם אמרו לנו,
היו שם שתי בנות ובן, אחת הייתה גבוהה, שיערה היה בלונדיני מתולתל ועיניה חומות, על פניה נפרש חיוך ענק, לידה עמדה ילדה עם שיער ג'ינג'י חלק , היא הייתה מדהימה ביופיה,עיניה היו ירוקות והם הסתכלו עלינו.
הבן היה עם שיער חום חלק וקצר , הוא לא היה גבוה במיוחד, פניו היו מדהימות.
"תכירו, זאת איילין ואלה סער ועידן" אוליביה הציגה אותנו בפני שלושת הזרים שעמדו מולנו
"nice to meet you" הבן אמר וחייך אלינו
"שתי הבנות המכוערות שעומדות פה מולכן אלה קים ואדריאנה " היא הצביעה עליהן, הבלונדינית הייתה קים והג'ינג'ית אדריאנה .
"הפוץ הזה זה שון" מייקל אמר .

"נעים להכיר אותכם" אדריאנה אמרה לנו וחייכה
"נעים לנו מאוד" עידן אמר ואני נתתי לו כאפה בעורף "תירגע"
"אתם חברים?" קים שאלה
"לא" שנינו ענינו ביחד והם צחקו, "אתם לא אמורים לדבר אנגלית?"
"כולנו יהודים אז את כולנו מלמדים בבית גם עברית"
"טוב יאללה בואו נלך לשלם לרכבת"
"בואו"

הוצאנו את הכרטיסים שלנו ונכנסו אל תוך הרכבת, בגלל שהיינו שמונה היינו צריכים להתחלק לארבעה ארבעה .
"אז זה סגור? " אוליביה שאלה
"אני שון סער וקים במושב אחד ומייקל איילין עידן ואדריאנה במושב אחר? "
"סגור" אמרתי והתקדמנו אל עבר המושבים שנתנו לנו.
התיישבתי ליד עידן, הרגשתי לידו יותר בטוחה, הוא היה היחיד שבאמת הכרתי שם הכי הרבה.
מייקל ואדריאנה התיישבו מולנו, היא שמה עליו את רגליה כאילו הם מכירים מאז ומעולם, ראו שהם הרגישו חופשי אחד עם השניה .
"אז איך זה, בישראל?" אדריאנה שאלה אותי ואת עידן
"שונה בהרבה מפה "
"מה זאת אומרת?"
"שם האנשים מתנהגים בצורה אחרת,אני אוהבת את המקום הזה, זה הבית שלי"
"אני רוצה לעבור לישראל, הבעיה שאמא שלי לא רוצה"
"למה?"
"היא אומרת שישראל זה לא המקום בשבילי,שהיא גדלה שם והיא עברה לפה "
"אני חושבת שאת תהני בישראל"
"אני גם חושבת,הייתי שם פעם אחת.. "
"ואיך היה לך?"
"מדהים,סבא וסבתא שלי עדיין גרים שם,אני רוצה לעבור אליהם אבל אמא שלי לא רוצה שאני יעבור,ואני לא רוצה לעבור בלעדיה."
"את לא יכולה לנהל את החיים שלך לפי מה שאחרים רוצים"
"את צודקת איילין,אני יודעת ,אבל זאת אמא שלי,את כל החיים שלה היא נתנה בשבילי, היא גידלה אותי לבד,היא השקיעה בי ובלימודים שלי גם כשלא היה לה כסף. אני מרגישה שאני חייבת לה את החיים שלי"
"אני מבינה אותך,אמא זה באמת דבר שאי אפשר להחליף, אצלי בבית זה דומה, האבא עזב אותנו כשהיינו קטנים אותי ואת סער, הוא חי עם אישה אחרת פה בניו יורק. אף פעם לא רציתי לראות אותו ואני גם לא רוצה,מצידי שימות, אם לא היה אכפת לו מאיתנו למה שלי יהיה אכפת ממנו?"
"את צודקת בכל מילה שלך "
השיחה שלנו המשיכה והתנהלה ביני ובין אדריאנה בלבד עד שזאת נרדמה כאשר רגליה על מייקל שמזמן נרדם. הסתכלתי על עידן, יופי אני היחידה שערה.
שמתי את ראשי על החלון והשארתי את עיני פקוחות,לא רציתי להירדם מחשש שאולי אחלום שוב עליו.
"את ערה?" קולו של עידן נשמע
"כן" הרמתי את ראשי והסתכלתי עליו
"ישנת קצת?"
"לא"
"למה ?"
"לא הצלחתי להירדם,ובמיוחד לא על החלון הזה"
"את יכולה לשים את הראש עליי אם את רוצה "
"תודה" אמרתי לו והנחתי עליו את ראשי עוצמת את עיניי ונותנת למחשבות לסחוף אותי,לא נרדמתי ולא נתתי לעצמי להירדם,פשוט חשבתי. עליו,על סער, על עידן,אפילו על אדריאנה חשבתי .
לפתע פניו הופיעו מולי מיהרתי לפקוח את עיניי ולעצום אותם שוב,פניו כבר לא היו שם,היו שם פנים אחרות,הפנים של עידן.
עיניו החומות הסתכלו עליי ושיערו החום היה מסודר בצורה מושלמת,הוא חתיך,אין ספק.

                                                  ***

"הגענו" מייקל אמר וכולנו קמנו ממקומנו וירדנו מהרכבת, החזקנו את המזוודות בידנו והתקדמנו אל המוניות שהיו שם, נכנסו שוב ארבע ארבע אל תוך שתי מוניות שלקחו אותנו אל בית המלון.
"Hello " אוליביה החלה לדבר עם הפקידה שישבה שם וחייכה אלינו,היא נתנה לנו ארבעה מפתחות ואנחנו התקדמנו אל עבר החדרים.
"אז, מי עם מי?"
"אממ .. טוב רגע בואו נחשוב מי יהיה עם מי" מייקל אמר והחל לדבר "עידן אתה תהיה עם סער בחדר לא?"
"כן" עידן אמר "אז עידן וסער אני ושון , בנות תחליטו בינכם."
"תהיי איתי?" אדריאנה שאלה אותי ואני חייכתי "כן " אמרתי "אז יופי איילין ואדריאנה ואוליביה וקים. יאללה לחדרים" מייקל תפס פיקוד וכולנו נכנסו לחדרים.
אני ואדריאנה הנחנו את המזוודות שלנו על המיטות והחלפנו בגדים .היה חושך בחוץ, ובדרך לפה כבר החלטנו שהיום הולכים למסיבה.
"איך?" אדריאנה שאלה אותי והסתובבה, על גופה הייתה מונחת גופייה דקה וג'ינס ארוך, היא נעלה נעלי עקב שחורות ושיערה האדום היה מפוזר.
"מדהים" אמרתי לה ונעלתי את נעלי העקב שלי , "יפה?" שאלתי והסתכלתי על עצמי במראה "מאוד" .
לבשתי מכנס ג'ינס קצר וגופייה שחורה, את שיערי פיזרתי והעברתי עליו פן.

                                                     ***

נכנסנו אל תוך המועדון ונכנסנו אל תוך אמצע רחבת הריקודים,כולם מסביבנו רקדו ומזווית העין ראיתי את הבנים שותים.

סער התקרב לאוליביה ולקח אותה לצד,אוי לא.בבקשה רק שהם לא ייתנשקו,אני לא רוצה שעוד פעם סער ומייקל יריבו . אווח הוא כזה אידיוט, יש לי אח אידיוט !
אני המשכתי לרקוד עם הבנות בעוד העפנו כל בן שניסה להתחיל איתנו בתירוץ שיש לי חבר.
אהבתי את ההרגשה הזאת,את ההרגשה שכשאני במועדון ורוקדת,אף אחד לא יכול עליי,כאילו זאת רק אני פה,בגלל זה אף פעם לא אהבתי לזרום עם בנים שהתחילו איתי,והוא לא אהב שזרמתי עם בנים שהתחילו איתי.
הרגשתי זרועות חמות נכרכות מסביבי והסתובבתי כדי לראות מי זה. פני ופניו של עידן נפגשו והוא חיבק אותי, הוא הדיף ריח של אלכוהול "עידן"אמרתי
"איילין" הוא חזר
"אתה שיכור זוז"
"לא"
"כן"
"לא"
"כן, ואם נמשיך ככה זה לא ייגמר, עכשיו בוא" אמרתי ומשכתי אותו אל עבר אחת הספות שהיו שם, לא עברו שעתיים מאז שהגענו וכבר הוא שיכור מת.
"את יפה היום" הוא אמר ולא עניתי לו "לא מגיע לי תודה?"
"לא, אתה לא מתכוון לזה, אתה שיכור"
"אני כן" הוא אמר " מי ששיכור אומר רק את האמת" הוא אמר לי וחייך.
"איילין"
"מה?"
"מה קורה?"
"בסדר ואיתך?"
"הכל טוב"
הוא פתח את כפתורי חולצתו וגופו נגלה לעיניי, גופו המדהים יש לציין.

"חם לי "
"שמתי לב"
"איילין"
"אתה מוכן להפסיק לחזור על השם שלי? "
"אמרתי אותו רק פעם אחת"
"לא נכון"
"כן נכון, את יפה "
"גם את זה אמרת כבר "
"אז מה, מותר לי"
"אסור לך"
"מותר לי הכל"
"לא נכון"
"בטח שכן"
אסור לך כלום"
"בטח שכן" הוא אמר, לפתע הוא קירב את פניו אל פניי ."עידן... "

FIN

אז .. גם הפרק לא גיליתי לכם מי מת .. אבל היי , לפחות נתתי לכם קטע קצרצר מעברה של איילין ושלו .
סווורי שזה קצר , באמת , אבל אני ממש לא מרגישה טוב .

מחר אני אעדכן את כולם ברגעים אלה אני ממש רוצה לישון !

אוווווווווווווווווווווהבת הכיי שיש ,

רווני ♥

נ.ב - אם אמא נותנת לי עוד תה עם לימון אחד,אני קופצת מהגג.. זה כזה איכססססס ..

שוקו לשילטוןןן !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

LOVE LOVE LOVE