לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

"אף פעם לא חשבתי שזה ייקרה דווקא לי, מכולם דווקא אותי חטפו "


739983

Avatarכינוי:  רוני-סיפורים בהמשכים

בת: 28

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2011    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2011

פרק 6-סיפור חיי


אהווביים שליי , אז הפרק בלי יותר מדי חפירותתתת 

אווהבתת וחג שמח ! ♥♥

פרק 6 - סיפור חיי

 

קרני השמש פקחו את עיניי וגרמו לי לפקוח אותם בעצבנות 'איף' רטנתי .

"קומי" קולו של מוטי נשמע בחדר, יש.

התיישבתי על המזרון הקשה מגרדת באפי ומקימה את עצמי בכוח אל עבר השירותים.

ושוב כמו כל בוקר גמרתי גליל נייר בכך שפיזרתי אותו על האסלה המסריחה,אבל הפעם שונה מבכל בוקר מוטי לא אמר לי על כך כלום . הוא שתק וישב בסלון.

יצאתי מן המקלחת והתיישבתי בספה שממול מוטי, הרמתי את עיניי אל עבר האור שיצא מן המטבח, "למי הנר?" שאלתי. הוא לא ענה .

"מוטי ? "

"מה?"

"למי הנר?"

"למישהו"

"מה יש לך?"

"אין לי כלום הילי"

"כן יש לך "

"הילי תעזבי אותי "

"אתה לא רוצה לספר לי מה יש לך?"

"לא לא ממש"

"טוב.." השפלתי את מבטי אל הרצפה ושתקתי. לא היה לי מה להגיד.

הדקות עברו, השעות עברו והמשכנו לשבת ככה בלי לדבר בלי להגיד כלום. מה עובר עליו?

"הנר..." מוטי החל להגיד

"כן?"

"הוא לסבתא שלי, היום זה יום השנה של המוות שלה, 13 שנים "

"אני מצטערת"

"זה בסדר"

"איך זה קרה? אם אפשר לשאול" הרמתי את ראשי והסתכלתי על מוטי, עיניו לא הורמו אליי, הוא ישב בספה כמו ילד קטן ומסכן .

"רצחו אותה "

"מה? למה?"

"זה סיפור ארוך "

"אני לא חושבת שיש לנו משהו יותר טוב לעשות .. יש לנו את כל הזמן שבעולם"

מוטי זז קצת במקומו והתחיל לדבר.. לספר לי את הכל מהתחלה.

"אבא שלי.. עוד לפני שנולדתי היה מסומם. הוא היה עושה כל דבר בשביל הסמים. לא משנה מה.. אמא שלי ניסתה לעצור אותו אבל היא לא הצליחה, הוא היה חזק בתוך הסמים, הוא לא נתו לאף אחד לעזור לו.

השנים עברו ואמא שלי נכנסה ממנו להריון, היא התחננה לפניו שישתנה, בשביל הילד. אותו לא עניין שום דבר, לא הילד ולא אמא שלי.

עברו החודשים ואמא שלי ילדה.

היא לא שרדה את הלידה ונפטרה אבל הביאה אותי אל אוויר העולם והשאירה אותי לטיפולו של אבי.

הוא לא ידע מה לעשות ופשוט זרק אותי בכניסת הבית של סבתא שלי, אמא שלו.

הוא היה עמוק בתוך הסמים, היו לו חובות בכל מקום.

הם איימו עליו שאם הוא לא יחזיר להם את החובות הם יהרגו אותו. הוא לא הקשיב, הוא מכר הכל, כל בגד ובגד, כל ארון, טלויזיה .. הבית היה ריק מדברים. הוא גנב כסף מסבתא שלי כדי לקנות סמים , הוא עשה הכל בשביל הסמים.

בכל הזמן הזה סבתא שלי טיפלה בי, אני הגעתי כבר לגיל 8 ואהבתי את סבתא כמו את אמא שלי. היא הייתה אמא שלי. לא היה מישהו אחר שיטפל בי, היא אהבה אותי והרחיקה אותי מאבא שלי כמה שהיא יכלה. עד שיום אחד אבא שלי נכנס לבית שלי ושל סבתא שלי. אני באותו היום ישבתי עם סבתא שלי בסלון, היא לימדה אותי לקרוא ולכתוב.

הוא נכנס כמו רוח, הוא היה נראה נורא.

הוא התחיל לצעוק על סבתא שלי שתביא לו כסף, היא לא הסכימה. איזה אמא הרי תרצה להביא לבן שלה כסף בשביל סמים?

הם התווכחו הוא צעק אותה וקילל, היא אמרה לי להיכנס לחדר ולא לצאת משם עד שהיא תקרא לי. אני בתור ילד בן 8 נכנסתי לחדר אבל השארתי טיפה ממנה פתוחה והסתכלתי אל הסלון , על כל מה שקורה שם.

ראיתי אותו מרביץ לה.

לפתע הוא שלף סכין ותקע בה. היא נפלה על הרצפה מדממת . והוא יצא מהבית בריצה.

אני לא יישכח את היום הזה. אני זוכר שיצאתי מהחדר שלי וחיבקתי אותה, היא מתה לי בידיים ואני לא יכלתי לעשות כלום ! פשוט כלום !

אני נשבעתי לנקום . את אבא שלי הם הרגו ואני חשבתי שזהו שנפטרנו מעניין החובות. אבל לא. הם חיפשו אותי ואיתרו אותי, עכשיו הם רוצים את הכסף בחזרה. אז כן רצחתי כמה אנשים בשביל להחזיר להם את הכסף. אבל זה לא מספיק. הם רוצים עוד אם לא הם יהרגו אותי . בגלל זה אני צריך את הכסף של אבא שלך. בשביל לשלם להם ולברוח מפה. הם רודפים אחריי הילי והם לא יעצרו. "

דמעה ירדה מעיניו של מוטי והוא מיהר לנגב אותה .

"סליחה " הוא אמר

"אין לך על מה מוטי . אני כל כך מצטערת.. אני לא מאמינה שכל זה קרה לך"

התחלתי לבכות, לבכות על החיים שלי ולראות עד כמה הם היו לא הוגנים. בזמן שאותי גידלו 6 מטפלות באהבה אותו גידלה סבתא שלו שרצחו אותה אל מול עיניו והוא היה צריך להתסדר ילד בן 8 לבד.

קמתי מן הספה אל עבר הספה של מוטי והתיישבתי לצידו. "אתה בסדר?"

"כן". לא האמנתי שדווקא לי מוטי יספר את זה. מכולם דווקא לי, לבן אדם שהוא הכי שונא בעולם.

אבל איך אומרים? הכי קל לספר משהו לאנשים שאתה פחות מכיר לא?

"תודה הילי"

"אין על מה"

"תודה."


*** 

הנחתי את צלחת האוכל במקומה, והתיישבתי בספה שכבר היה לי נמאס ממנה . 
התחלתי לזמזם שירים מוכרים.. איפה מוטי למען השם? הבית היה נעול ומוטי אמר שהוא יוצא לכמה דקות והוא לא חזר.
הוא אידיוט או מה ? דלת הבית נפתחה , תודה לאל.

"מוטי?" צעקתי " איפה היית ? אתה יודע כמה זמן אני כבר מחכה פה?"
"אתה לא מוטי" הסתכלתי על האיש שעמד מולי , "אחלה הבחנה" הוא אמר והרים אותי  .   

 

 


מתח מתח מתח ?? אוווווהבתת הכי שיש ♥♥

 

 

קרדיט
נכתב על ידי רוני-סיפורים בהמשכים , 25/12/2011 13:52  
44 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




14,694

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרוני-סיפורים בהמשכים אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רוני-סיפורים בהמשכים ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)