אווקי אז לא הספקתי להגיד לכם ביום שני ,
אבל אני הכי מקווה שתנצלו את החופש הכי טוב שאתם יכולים , שתהנו בו (:
שיהיה לכולנו בהצלחה שנה הבאה , ושיהיה לנו חופש נדיר (:
אוהבת את כולכם !
יאללה פרק 8 , אעאעאעעאעא אני מתרגשת !!
מקווה שתאהבו !
מהפרקים הקודמים -
"מה את רוצה ממני ? " אמרתי לה
"את הדם שלך " היא אמרה לי והוציאה שני שיניים , לא הבנתי מה קורה פה, התחלתי לרוץ אבל היא הייתה יותר מהירה ממני ותפסה אותי בידי , היא קירבה את שינייה לצווארי , עצמתי את עיניי , פתאום שמעתי צרחה , זאת הייתה היא , ראיתי אותה שרועה על הרצפה ותום מעלייה , הוא הסתכל עליי ולא האמנתי למה שראיתי , השיניים שלו , הם כמו שלה .. הוא , הוא ערפד
דמויות חדשות -
פרק 8 -
נקודת מבט אליה -
פקחתי את עיניי והסתכלתי מסביבי , השמיכה הורודה שלי שאמא קנתה לי במיוחד לקיץ הייתה עליי , הדובי שלי היה בצד של המיטה ,
הקמתי את עצמי למצב ישיבה .
"בוקר טוב " שמעתי קול מוכר
"מה אתה עושה פה ? " אמרתי לתום בעודו יושב על הכיסא ומסתכל עליי
"איך הגעתי לפה ? מה קרה אתמול ? "
התחלתי להיזכר בכל מה שקרה אתמול ,הייתי בבית רציתי לקנות חלב , הבלונדה , תום , הוא הציל אותי שוב, אבל ..
"תתרחק ממני ! "
"אני רואה שנזכרת "
"תלך מפה בבקשה " אמרתי לו בעודי מרגישה דמעה על הלחי שלי
"אני לא יכול ללכת עכשיו שאת יודעת "
"אתה ערפד "
הוא שתק , הוא לא ענה והוא רק המשיך להסתכל עלי
"אתה ערפד ! אתה ערפד ! בגלל זה כל הזמן ידעת מה אני חושבת ! בגלל זה ידעת איפה אני גרה , ככה הצלת אותי מהאנשים האלה , היא רצתה את הדם שלי , הערפדית הזאת רצתה את הדם שלי ! בגלל זה היה אסור לי לספר כלום ? נדבקת אליי בשביל שאני לא יספר נכון ? יספר משהו שאני אפילו לא יודעת מהו ! ובשביל מה ? בשביל מה נישקת אותי והלכת ? אני שונאת אותך ואני רוצה שתלך מפה "
אמרתי לו מרגישה איך הדמעות משתלטות עליי
"אליה ... תקשיבי דקה , כן בגלל זה ידעתי את כל הדברים האלה , אבל הנשיקה לא הייתה קשורה לזה בכלל ? אני הלכתי רק בגלל שהרחתי את הדם שלך , אליה אני ערפד אני לא יכול להיות קרוב כל כך למישהו ולא לנשוך אותו , אני הייתי חייב ללכת אלא אם כן רצית למות באותו רגע . "
הוא שתק , הסתכלתי עליו , ניגבתי את הדמעות שלי
"תתארגני ותבואי "
"תבואי ? מה אני נראית לך ? אני לא הולכת איתך לשום מקום "
"את חייבת , תתארגני ותבואי יש לך 15 דקות יאללה מהר "
"מי אתה בכלל שתתן לי פקודות ? "
"ערפד ! יאללה אני מחכה אליה ואני שונא לחכות "
נכנסתי לשירותים מצחצחת שיניים ומתקנת את האיפור שנמרח לי , יצאתי מהשירותים ולקחתי בגדים מהארון , הוא שכב על המיטה שלי "יותר מהר" הוא אמר לי , אידיוט ! מה הוא חושב שהוא ?
נכנסתי לשירותים וטרקתי את הדלת , שטפתי את הגוף שלי ושמתי בגדים חדשים ונקיים .
סידרתי את השיער שלי ויצאתי מהשירותים ..
"בואי " הוא אמר לי "לאן הולכים ? "
"את תדעי שנגיע "
משום מה לא פחדתי ממנו , אם הוא היה רוצה להרוג אותי הוא היה הורג ממזמן , היה לו מיליון אפשרויות להרוג אותי , מה שכן פחדתי ממנו זה המקום שאנחנו הולכים אליו , לא ידעתי לאן .
שמתי נייק שחורות עם פס ורוד , נעלתי את הבית ונעמדנו בכניסה לבית שלי .
"זה הולך להיות מפחיד קצת אבל את תתגברי "
"מה ? " שאלתי אותו ולפני שהספקתי לשמוע את התשובה הוא הרים אותי כמו שמרימים שק על הכתפיים שלו והתחיל לרוץ , זה היה כל כך מהיר ! לא הבנתי מה קורה פה .. אה ברור , הוא ערפד הוא יכול לעשות הכל .
תוך שתי דקות נעצרנו ,
"מה זה היה ? "
"אין לנו זמן לשאלות בואי "
הוא פתח את הדלת שהייתה מולנו
הלכנו בתוך מסדרון שחור עד שהגענו לחדר , הרמתי את ראשי מהרצפה ומולי ישב מישהו על כיסא . היה דממה בחדר עד שהאיש התחיל לדבר
"מה הביא אותך לפה הפעם ? " הוא אמר לתום
"היא "
הרגשתי את ליבי פועם בחוזקה , הוא יהרוג אותי ?
"היא ? " האיש אמר "בת אנוש לא ? הרחתי אותה מקילומטרים "
"דון , " תום אמר לו , אז ככה קוראים לו , דון.
"היא יודעת "
"אני יודע שהיא יודעת , אני יכול לקרוא את המחשבות שלה "
"כן " תום ענה לו
"אז .. איך קוראים לך ? "
הוא אמר וקם מהכיסא שלו והתחיל להתקרב אלינו
"אל..אליה " אמרתי לו
"אז אליה... את יודעת על קיומם של הערפדים , מתי גילית ? "
"אתמול בלילה .. אבל .. " עצרתי
"אבל מה ? "
לא ידעתי אם לספר לו שחזיתי את מה שקרה ..
"חזית את זה? "
"איך אתה יודע? "
"אני יכול לקרוא מחשבות את יודעת " פאק
"כמה פעמים כבר חזית , אליה ? "
"פעמיים ... "
"דון היא מיוחדת " תום אמר פתאום
"שמתי לב " דון אמר "היא לא פוחדת, את אמיצה את יודעת ? "דון הזה הוסיף ונגע לי עם אצבעו בסנטרי ..
תום התחיל שוב לדבר " היא לא נמחקת והיא חוזה דברים , אני לא חושב שאחנו צריכים להרוג אותה .. "
"אני קובע אם צריכים להרוג או לא , בינתיים שתחיה , אם היא מספרת למישהו , את מתה "
"אוקי " עניתי לו "אני לא יספר אני מבטיחה " אמרתי לו בביטחון , פעימות ליבי נחלשו וחזרו לפעום כרגיל
"ג'ון חזר " תום אמר לו
"זה כבר לא ענייני תום , הוא דרומי אני לא יכול לטפל בזה "
"אוקי דון "
תום אחז בידי ויצאנו מהמקום המוזר הזה , כשהגענו לבחוץ הרגשתי קצת יותר טוב
"אפשר להבין מי זה היה ? "
"קוראים לו דון "
"את זה כבר הבנתי לבד "
"הוא השליט של הערפדים בחצי הצפוני , אני הייתי חייב לספר לו אליה , אין מה לעשות , אם לא הייתי מספר לו הוא היה הורג אותי ואז אותך "
שתקתי , "אני רוצה הבייתה , אני רוצה שתעלם מהחיים שלי "
"אני לא יכול להעלם מהחיים שלך , את יודעת , אני צריך למצוא דרך לגרום לך לשכוח את זה "
"אז תמצא ותלך ! "
נקודת מבט מור
אני חייבת למצוא אותו , אני חייבת למצוא את ג'ון ולהרוג אותו . התחלתי לרוץ , לחפש אותו , שמעתי צעקות של ילדה , עקבתי אחרי הצעקות וראיתי אותו מחזיק בה , אני לא ייתן לו להרוס עוד משפחה , העפתי אותו והילדה התחילה לרוץ . הוא קם על רגליו וחייך חיוך זדוני ..
"תראו מי פה .. מור .. הפתעת אותי "
"ג'ון , אתה מנסה להרוס עוד משפחה ? "
"עד שהפרעת לי , כן . ולפי מה שאני יודע את גם נושכת "
"אני נושכת בשביל לחיות , אתה נושך בשביל הנאה . "
"זה גם נכון .. מה שלום החבר שלך .... תום ? "
"מה זה עניינך ? "
"אתם עדיין ביחד ? טוב אני יכול לדעת על הפרצוף שלך שלא ... "
"תמות "
הוא העיף אותי לקיר במכה אחת , הרגשתי את גופי נחבט בקיר
"מה אתה חושב שאתה עושה ? " אמרתי בעודי קמה ושולחת לפרצופו את אחת מידי , הוא תפס אותה והעיף אותי
"תעזוב אותה " שמעתי קול , "ומי אתה שתגיד לי ? " ג'ון ענה לו
הבן אדם הלא מוכר הזיז אותי ובמהירות העיף את ג'ון , הוא וג'ון החלו לריב עד שג'ון עף מהמקום .
"יכלתי להסתדר לבד "
"זאת התודה שלך ? " האיש אמר לי
"אני שונאת שעוזרים לי "
"לא רואים שהסתדרת שם לבד, משוגעת "
"למי אתה חושב שאתה קורא משוגעת ? " אמרתי לו בעודי מחזיקה בצווארו "לך " הוא אמר לי , "יש לך אחיזה טובה , אולי יום אחד תוכלי להיות טובה כמוני "
"אני כבר יותר טובה ממך "
"אני לא חושב "
"אתה מפגר "
"למה עזרתי לך בכלל ? היה עדיף שהוא יהרוג אותך וזהו "
"אני לא ביקשתי שתעזור לי " אמרתי לו
"הוא חזק , את לא היית יכולה עליו לבד "
"אני לא צריכה את העזרה שלך , אני יכלתי עליו לבד "
"הוא יותר מדי חזק , הוא ערפד מהדרום לא ? "
"מאיפה אתה יודע ? "
"אני יודע הכל "
"שוויצר !"
"משוגעת "
"רק הכרתי אותך ואני כבר שונאת אותך "
"זה הדדי "
"אתה לא מפה , אני מכירה את כל הערפדים באיזור , מאיפה אתה ? "
"מהדרום "
"אז בגלל זה ידעת שהוא מהדרום , יופי מפגר, מה אתה עושה פה ? "
"שלחו אותי לשמור על ג'ון , ידעו שהוא יעשה צרות "
"אתה בייביסטר ? "
"אני לא בייביסטר ! " הוא אמר והתעצבן ואני צחקתי
"טוב , אז אתה מטפלת .... מתאים לך . "
"תשתקי טוב ? "
"לא , לא ממש , טוב אני הולכת "
"לאן בדיוק? "
"לחפש את ג'ון ! יש לי עסק לא גמור איתו "
"הוא ייפגע בך "
"הוא לא "
"חכי רגע.... איך קוראים לך ? "
"מור , לך ? "
"ניק "
"אז ... ניק , אני הולכת ביי "
"את לא " הוא אמר והחזיק בזרועי
"תעזוב או שחבל עלייך "
"אני ממש מפחד , את לא הולכת לשום מקום מור הוא מסוכן "
"אני יימצא אותו , הוא הרס לי את החיים ואני יהרוס אותו ! "
אמרתי לו ושחררתי את עצמי מזרועו ונעלמתי משם .
נקודת מבט אליה
נכנסתי לבית שלי , עליתי למעלה לחדר שלי והתישבתי על המיטה, מה לעזאעל הולך פה ?
ערפדים ? זה לא אמיתי , זה לא יכול להיות דבר כזה...
או שהשתגעתי או שעובדים עליי ממש טוב ..
"לא השתגעת "
"איך נכנסת לפה ? " אמרתי לתום שנעמד מולי ,
"אני ערפד אליה , אני יכול להיכנס כמה שאני רוצה ואת לא תרגישי "
לא עניתי לו והעברתי את עצמי לתנוחת שכיבה , בהיתי בתקרה ..
"אליה את חייבת להבין שמעכשיו זה לא צחוק , את חייבת להבין שהחיים שלך כבר לא יהיו כמו שהם "
"אתה חייב להבין שאני רוצה שתעוף לי מהחיים , שאני לא רציתי בכלל לדעת על קיומם של הערפדים , שיש בכלל דבר כזה , אני העדפתי להיות ילדה שהעיסוק הכי גדול שלה בחיים זה כמה התראות היא קיבלה בפייסבוק . "
"אבל זה לא מה שהחיים בחרו לך , את מיוחדת , את שונה אליה "
"במה בדיוק אני שונה ? "
"אליה את חוזה דברים , את חזית פעמיים , את היחידה בכל השנים שאני חי שלא הצלחתי למחוק , לא הצלחתי למחוק לך את הזיכרון ובגלל זה את יודעת הכל "
"למה ? "
"אני גם לא יודע ..... אבל אליה , את מחלישה אותי , את חושבת שקל לי להיות קרוב אלייך ? אז את טועה , את מחלישה אותי ואני אפילו לא יודע למה , בגללך אני נהיה יותר חלש ! "
"אז מה אתה רוצה שאני יעשה ? אני לא בחרתי את זה !"
"גם אני לא אליה ! אני לא בחרתי שיום אחד אני יפגוש ילדה מפונקת שתדע מי אני ! "
"אני שונאת אותך !"
"הנשיקה שלנו הראתה משהו אחר "
"הנשיקה הזאת מבחינתי לא הייתה ! אני שונאת אותך בגלל הנשיקה הזאת ! "
"אליה מה שגיל עשה לך זה לא אשמתי " הוא אמר בטון רך יותר , איך הוא יודע?
"אתה מוכן להפסיק לפלוש למוח שלי ? "
"תפסיקי לחשוב כל כך חזק "
"אולי מה שגיל עשה לי זה לא אשמתך , אבל מה שכן אשמתך זה שנישקת אותי והלכת " ,
"אני כבר הסברתי לך למה אליה , את לא יכולה לבוא אליי בטענות בגלל זה , תגידי תודה בכלל שלא נשארתי שם ונשכתי אותך !"
"נשכתי אותך ? נכון ... אתה נושך ? כמה אנשים כבר הרגת ? אה ? כמה אנשים תמימים מתו בגללך ? "
"אני לא הורג אנשים ! אני צמחוני "
"מה ? צמחוני ? מה זאת אומרת ? "
"אני שותה רק חיות , אני לא נושך בני אדם ! אף פעם לא הזדקקתי יותר לדם של בן אנוש כמו שאני זקוק לדם שלך ! הריח שלך .. הוא מטריף אותי אליה , אני צריך את הדם הזה ! "
"אתה לא תנשך אותי "
"אה כן ? ואיך את יודעת ? אם יום אחד אני פשוט יישתגע וירצה את הדם שלך כל כך עד שאני לא יוכל לעמוד בזה ? "
"אתה לא ! אם אתה מאמין שאסור אז אתה לא תום ! "
אמרתי לו בצעקות , כל השיחה הזאת התנהלה בצעקות , מה הולך פה ? אני מנהלת ויכוח עם ערפד .
//
ג'ון -
ניק -
כינוי:
רוני-סיפורים בהמשכים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
