Capitulo 3 Una Confusion

"הגעת עם תקווה,

ההמתנה שלי הסתיימה.

דיברת כשאני אהבתי ואתה צחקת,

כשחשבת שאתה חסר לי כל כך.."

הם עמדו במסדרון,היא חבקה אותו בחוזקה.

"אני ידעתי שיום אחד תודה בזה שגם אתה אוהב אותי".אמרה ויקי בחיוך,כשנישקה אותו נשיקה חפוזה על השפתיים.

"לא,לא ויקי..אני לא אוהב אותך".הוא אמר,כשהוריד אותה מימנה."עשיתי את זה בגלל חימנה".הוא אמר והיא לא הבינה.למה שהוא יעשה סצנת קנאה מול בחורה שהוא בקושי מכיר חצי שנייה.

"בגלל חימנה?אני לא מבינה למה שתעשה את זה?".שאלה.

"כי אני מכיר אותה עוד מלפני והיינו פעם חברים".הוא אמר והיא התעצבה.

"אז מה כל ההצגה הזאת?!?למה להשלות אותי ככה,אה?".שאלה כועסת.

"כי אני זקוק לעזרה שלך..אני רוצה שהיא תסבול,שהיא תבין שיש לי חיים אחריה".אמר חוליאן.

"מה איתי,חוליאן?מה עם החיים שלי?".שאלה בעצב.היא מאוד התאפקה בשביל לא לפרוץ בבכי.

"אם את לא מסוגלת לעזור לי בזה אז אני יבקש עזרה מבחורה אחרת".הוא אמר.

"לא,לא..אני יעזור לך".היא אמרה בחיוך.

"באמת?".שאל,כשליטף את פנייה.

"כן".אמרה בלחש."איך זה ילך..אנחנו נהיה חברים בכאילו?".

"כן..ואני מבקש מימך בלי מילים על אהבה אחרת זה סיים מאוד מהר".הוא אמר והלך.

"אל תדאג זה יהיה בלי אהבה".היא אמרה בעצב,כשדמעות זלגו במורד לחייה.

"לא שחכתי את המשפטים שלך,

גרמת לי לראות שיש שם משהו נוסף,

הכנפיים נלקחו לי,

אני לא יכול לעוף,פצעו אותי לחינם.."

"לא שוב פעם".אמרה קטלינה מיואשת,כשנכנסה לחדר.

"אתה לא מתייאש אף פעם?".שאלה כועסת.

"לא".אמר גונסלו בחיוך.

"תניח לי..אני לא מחפשת חבר,אני לא מחפשת אהבה ובטח שלא סטוץ".

"מה אני יכול לעשות אם הלב שלי מתעקש עליך,אה?".שאל,כשליטף את פנייה.

"אתה מרמה את עצמך ואתה מנסה להשלות אותי..דיי".אמרה כועסת,כשהתרחקה מימנו ושוב פעם זרקה את

הפרחים שהביא לה לפח.הפח היה מפוצץ מהדברים שלו.

"אני יכול לדעת מי המטומטם שפגע בה ככה שאת מפחדת להתקרב אליי?"

"מי?גברים כמוך..עכשיו לך".היא אמרה ובאה ללכת אבל הוא תפס אותה בזרועה והצמיד אותה אליו.

"אז תני לי להיות טעות המתקנת,תני לי לשנות את התפיסה שלך,את הרגשות שלך".אמר גונסלו.

"אני לא יכולה".היא אמרה.דמעות זלגו במורד לחייה.הוא ליטף את פנייה,ליטף את שפתיה.

"את יכולה רק אם תחליטי להעיז,לקחת סיכון".הוא אמר.

הוא בא לנשק אותה אבל אז הוא הרגיש חבטה חזקה בצוואר שגרמה לו ליפול על הרצפה.

"גונסלווו!".אמרה מפוחדת.

מולה עמד בחור שרירי וגבוה שהיה לבוש בשחור,פניו היו מכוסים בכובע גרב שחור.

"מה אתה רוצה?".שאלה מבוהלת בעודה מתרחקת אחורה.

"אותך!".הוא אמר בקול עבה.הוא תפס אותה בכוח וניסה להוציא אותה מהחדר.

"עזוב אותה!".צעק גונסלו כשנעמד והסתער עליו.

"הצילוו..מישהוו".היא צעקה.

אותו הבחור הלבוש בשחור הוציא סכין ופצע את גונסלו בכתפו וברח משם במהירות.

"אלוהים ישמור..אתה מדמם".אמרה בדמעות.

"תמיד חלמתי למות בזרועותייך".אמר בחיוך.

"תשתוק מטומטם..זה לא הזמן לבדיחות".היא אמרה וחבשה לו תכף עם אחת החולצות שלה.

"אל תבכי,אני בסדר זה רק דם".הוא אמר ומחה את דמעותיה.

"תנשקי אותי?".שאל בחיוך.

"הוריקן שהורג

ולאט-לאט גורם לך לדמם,

כל כך חזקה שהיום הסבלנות שלי פקעה בפנייך,

החשק שלי לחיות,אני נכנע לסבל,

אל תחפש אותי כי אני שונאת אותך ואני

רק מוצאת בך את העובדה שהלכתי.."

היא המשיכה לצועק עד שרודריגו ואנטוניו נכנסו לחדר:

"מה יש לך את מטורפת למה את..".אמר רודריגו,כשנכנס לחדר ונדהם.

"בגלל זה אני צועקת!".היא אמרה בדמעות."מה קרה כאן לעזאזל?".שאל אנטוניו לא מבין.החדר היה מבולגן.

"מישהו נכנס לחדר והתחיל לתקוף אותנו ופצע את גונסלו,כשניסה להגן עליי".אמרה קטה.

"זה מה שקורה לך,אחי,כשאתה מנסה לשחק אותה דון ג'ואן".נזף בו רודריגו,כשהרים אותו על הרגליים.

"תרגיעי,קטה,הוא יהיה בסדר,אנחנו ניקח אותו למרפאה".אמר אנטוניו,מנסה להרגיע אותה.

"מה קרה פה..את בסדר?".שאלה מרסלה,כשנכנסה לחדר עם הבנות.

"כן.אני בסדר".היא אמרה בעצב."מה קרה?".שאלה כשחיבקה אותה.

"אני לא יודעת..אני הייתי פה עם גונסלו ופתאום מטורף עם בגדים שחורים נכנס לפה ותקף אותנו".

"דיי,קטה,זה עבר הכול בסדר עכשיו".אמרה ויקי,כשחיבקה אותה.

"חייבים להגיד את זה להבטחה ולהנהלה".אמרה קמילה.

"כן הצודקת".היא אמרה ומיד קמה ממיטתה ויצאה.

"הייתי רק בלבול,

הייתי השקר הגדול שלך לשכוח אהבה ישנה,

הייתי סתם בלבול,

פעלת בלי לחשוב,

שבך אני יתאהב ושאתה אולי תוכל להרוס לי את החיים,

אתה.."

"תגיד,אחי,זה לא היה עוד אחד מהתכסיסים שלך בשביל לזכות בהתערבות,נכון?".שאל רודריגו.

"תגיד,אתה דפוק?אתה רוצה מכות?!זה לא הייתי אני,אני נשבע לך שהייתי איתה שם ואז הוא צץ".אמר גונסלו.

"זה מה שקורה לך,כשאתה מנסה להיות 'אדיב' עם נשים".אמר חוליאן,כשנכנס לחדר והתיישב על המיטה.

"שתוק,שתוק אחי לך בכלל אין זכות להביא דעה..מה הקטע שאתה עם ויקטוריה?".שאל לא מבין.

"תכלס מה הקטע כי לפני יומיים אמרת שאין לך כלום אליה".אמר רודריגו.

"זה בגלל חימנה,אני מכיר אותה עוד מלפני שנכנסתי לכאן".אמר חוליאן.

"ואוו חח מה היה לך ולכוסית הזאת?".שאל רודריגו משועשע.

"היינו חברים והיא עזבה אותי לטובת מישהו אחר".

"אוץ' זה לא נעים בכלל".אמר גונסלו.

"בדיוק ועכשיו אני רוצה שהיא תתרחק ממני וויקי היא האופציה הכי טובה שלי כרגע".אמר חוליאן.

"תיזהר שלא תתאהב בה בסוף".אמר אנטוניו שיצאה מהמקלחת.

"זה לא יקרה".אמר חוליאן בעקשנות.

"טוב,חבר'ה אני זז לסטודיו..נמאס לי להיות כאן".אמר גונסלו.

"אתה פצוע,אחי,אתה חייב לנוח".אמר רודריגו.

"הוריקן שהורג

ולאט-לאט גורם לך לדמם,

כל כך חזקה שהיום הסבלנות שלי פקעה בפנייך,

החשק שלי לחיות,אני נכנע לסבל,

אל תחפש אותי כי אני שונאת אותך ואני

רק מוצאת בך את העובדה שהלכתי.."

הדרך שלו לברוח מהצרות היה הסטודיו,שם הוא נהג להתחבא כשרע לו ולצייר.

"אז כאן אתה מתחבא".אמרה קטלינה בחיוך,כשנכנסה לחדר בדממה.

"לא שמעתי אותך נכנסת,ממתי את כאן?".

"מספיק זמן כדי להבין שאתה עדין פצוע ושאסור לך לצייר".אמרה,כשלקחה לו את תצבעים ואת המכחול.

"חח זה הדרך שלי לשכוח קצת ולהעביר את זמן".אמר בחיוך.

"לשכוח מימה גונסלו?אתה כולה בחור בן 22 שהחיים שלו רק מתחילים".אמרה לא מבינה.

"לשכוח אותך,לשכוח את החיוך שלך ואת העובדה שאת מתרחקת ממני בכל פעם שאני מנסה להתקרב אליך".

הוא אמר,כשתפס במותניה והצמיד אותה לקיר.הוא לכד אותה בין זרועותיו.

"אוף אי אפשר איתך!אי אפשר להיות לצידך מבלי שתתחיל לפלרטט איתי?".שאלה כועסת.

"מי פגע בך ככה,אה?"שאל,כשליטף את פנייה.

"למה אתה חושב שפגעו בי?".שאלה מתחמקת מעיניו.

"כי את מלאה במגננות,בחמות ואת לא נותנת לאף גבר להתקרב אליך".אמר גונסלו.

"שחרר אותי,גונסלו,דיי".אמרה באי נוחות.

"אני רוצה לאוהב אותך".הוא אמר כשצמיד את ראשו למצחה.

"באתי בשביל להודות לך והבאתי לך שוקולד כפיצוי".היא אמרה והוא חייך.

"חח אני רוצה את הנשיקות שלך ולא את השוקולדים".אמר מצחקק.

"איך אני יכול להיכנס ללב שלך,אה?".שאל כשהרים את מבטה.

"אתה לא יכול".היא אמרה,כשהביטה היישר לתוך עיניו.

"אני יתאזר בסבלנות ואני יודע שיום אחד אני כן יהיה בתוך הלב שלך אפילו אם זה קצת".

"כבר מאוחר..אני ילך".היא אמרה משפילה את פנייה ומתקדמת.

"חכי..".הוא אמר ותפס בזרועה והצמיד אותה בחזרה לקיר ולגופו>הוא נישק אותה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

שיר הרקע לקטע הזה(מומלץ)>לחצו על קישור.

Lu-Una Confusion

בננות ובננים השמח לשמוע(חח לקורא)את דעתך על הפרק ואל הסיפור בכלל)

אם יש הצעות או כל מיני נקודות שאתם רוצים שאוסיף-אז אני בטוחה להצעות

אוהבתתתתתתתת ברוש