היה לי יום מוזר לגמרי...
הוא התחיל ממש לא משהו כי קמתי ממש עייפה ואז לאט לאט הוא השתפר איכשהו והפך ליום מאוד נחמד ומשעשע, במיוחד בגלל שהלימודים נגמרו מוקדם היום...
ואז הוא נהיה יותר טוב כשהגעתי הביתה משום מה הייתי דיי שמחה! ואז הייתה לי פעולה... זה הזמן להסביר על הפעולות- אני מדריכה בתנועת הנוער "חטיבת בני המושבים", זאת השנה השניה שלי. לכן כל יום שלישי יש פעולה.
היום הדרכתי לבד וזה היה ממש קשה לנסות ולהשתלט על משהו כמו 20 ילדים בכיתה ג-ד לבד לבד, וזאת גם לא הייתה פעולה רגילה אלא אנחנו צריכים להכין הופעה או משהו בסגנון לערב כשרונות שאנחנו עושים במושב, כדי לגייס כסף לספסוד טיול חנוכה שעולה המון המון כסף. אז מה שקרה הוא שנהיה ממש בלאגן והיה לי כאב ראש נוראי והם לא הקשיבו לי וזה היה נראה כאילו הפעולה לא נגמרת...
בסופו של דבר כנראה שלא תהיה לנו הופעה וממש חבל לי אבל אין לי הרבה מה לעשות.
חניכים זה דבר מסובך כל כך... הם יכולים להיות הכי מתוקים בעולם ומצחיקים ויכול להיות ממש כיף איתם, אבל הם יכולים להיות נוראיים ולהרוס לי את כל השבוע! הם יכולים להיות ממש רעים דבר ראשון, גם אליו וגם אחד אל השני ואין להם כבוד- לא אלינו, המדריכות, ולא בתוך עצמם. אפילו בתקנון שהם עצמם קבעו לפעולות, הם לא עומדים... בקיצור זה עניין שיכול להיות נורא מתסכל, שזה מה שקורה לי כרגע אבל אני כל הזמן מזכירה לי כמה שזה יכול להיות נהדר ומכמה פעולות ממש נהניתי איתם וכמה בוגרים הם יכולים להיות אם הם רק רוצים.. אל ברגעים כמו שהיה לי היום זה לא הכי עוזר.
טוב אז כמו שהתחלתי, אני אחזור להמשך היום שלי- אז באתי הביתה ואח שלי אמר שהתקשרו להזכיר שיש לי בייביסיטר היום. שזה רק עוד יותר הציק לי כי גם שם, הילדים ממש קרציות לפעמים. לא משנה. אז הייתי בבית וניגנתי קצת וזה וזה ואז התחלתי להתעודד כי גם ציירתי וזה עוזר לשחרר לחצים.
ואז חברה שלי באה אלי לקחת משהו, כולה בבאסה מטורפת. ואז עוד חברה אמרה שמישהו הבריז לה וגם היא הייתה ממש מבואסת, ומה לעשות- אנשים משפיעים עלי אז אני נכנסתי/ הכנסתי את עצמי לבאסה שלהן.. ואז לקראת עכשיו היה לי ממש משעמם כי יש לי המון דברים לעשות שאין לי כח לעשות אותם (קשים חיי התיכון..).
ואז התקשרו להגיד שאני לא אבוא לבייביסיטר אז היה לי יותר נחמד אבל אז אבא היה מעצבן ושוב אני ככה :( בקיצור זה היה יום ממש מוזר, ואני אפילו לא במחזור!