לפני כמה שניים... שלוש? ארבע? חלמתי חלום.
הייתי בתוך מנהרה גדולה וחלולה ואפלולית, עם קירות אפורים-לבנים ותקרה קשתית שהזכירה יותר צינור ענקי מכל דבר אחר. הייתי בקבוצה לא כל כך גדולה של ילדים, ואני חושבת שלאחת מהם היו שתי צמות שחורות. היא החזיקה גרזן לבן -לא גדול מיוחד ולא קטן, בדיוק למידות שלה, אבל לבן כולו, ידית לבנה, להב לבן. לבן כמו דף נייר חדש, כמו שלג חדש, כמו עצם מצוחצחת.
ואני לא בטוחה איך, או למה לעזאזל, אבל איכשהו, מסיבה ארורה ולא ברורה בעליל, החלטנו שאני צריכה למות, והילדה עם הצמות התחילה להתקדם אליי עם הגרזן הלבן. ואני הולכת ממנה, אבל אני לא רצה. למורות שהיא הולכת אחרי עם גרזן לבן בידיה. אבל זה בסדר, בנתיים, כי היא רק הולכת אחרי, כמוני, ולא רצה. רק הולכת.
ואני הולכת מהר יותר, כדי להתרחק ממנה יותר, כי אני לא רוצה לחטוף גרזן לבן בגב שלי, כי זה מפחיד אותי כי זה עלול לכאוב ואני יודעת שזה יכאב ואני לא אוהבת שכואב לי.
אני לא זוכרת אם זה קרה בסוף או לא. אבל זה אחד החלומות הבודדים שאני כן זוכרת מילדותי.
...כמה שנים אחרי, חלמתי עוד חלום.
חלמתי שאני בתוך מנהרה גדולה ועמוקה ומדכאת, עם תקרה קשתית כמו בתוך צינור ענקי, ויש איתי מספר לא גדול של ילדים. ויש שם ילדה עם צמות שחוורת, ובידיה גרזן, כולו לבן כמו דף נייר חדש, כמו שלג וכמו כעצם.
ובעודי מסתכלת עליה אני יודעת, פשוט יודעת שהיא רוצה לתקוע לי את הגרזן הלבן בגב, ואני פוחדת שזה יכאב, כי אני לא אוהבת שכואב לי (אף אחד לא אוהב שכואב לו), וכשחובטים למישהו בגב עם גרזן זה עלול ממש ממש לכאוב.
וזה בגלל אותו פחד שנוצר אצלי פתאום קליק, שכבר הייתי בסצנה הזאת פעם, וזה לא כבר קרה פעם? -וכן, זה קרה, בחלום ישן שלי מלפני כמה שנים, ושאני בעצם חולמת ואם אני חולמת אני יכולה פשוט להתעורר ואז לא יהיה לי שום גרזן לבן כואב בגב!
ואז עצמתי את העניים שלי, וצרחתי בראש שלי בכל כוחי 'תתעוררי!'
ואז נפקחו עייני בבת אחת.
...וכן, הייתי בהלם ומבסוטית מעצמי. כבר שנים שאני רוצה לנסות ללמוד לשלוט בחלומות שלי (ולא ניסיתי כלום ולא עשיתי כלום כי אני עצלנית).. אבל אני חושבת שעל החלום הקטן הזה אני אוותר.
...חלמתי על משחקי רעב עוד לפני שזה יצא לאור xD