אופנה למתחילים

כנגד ארבע נשים דיברה אופנה – או שמא עליי לומר תאונת אופנה.

חג הפסח תמיד מביא איתו חופש ואפשרות לבלות קצת בחוץ. בתוך תל אביב את נתקלת בנשים יפות, מטופחות ומעוררות ענין והבעה דרך לבושן. זו הסיבה בדיוק שקורבנות אופנה מטרידות אותי. כלומר בעיר שמציעה המון גירויים חזותיים קשה לפספס כל כך.

אני רוצה למנות 4 סוגים של נשים שהייתי רוצה לראות אחרת, שלדעתי המראה שלהן פוגע אמנם בעיניים שלי אבל בעיקר פוגע בהן, וכמו שאמרה ג'קלין קנדי האגדית – תתלבשי יפה, יבחינו בך, תתלבשי מזעזע יראו רק את הבגד. אולי שיבצרתי מעט אבל בגדול זה מה שהיא אמרה.

המתחכמת –

בחורה שלוקחת מספר טרנדים וכה מתאמצת לכלול את כולם באאוטפיט יחיד. אין מה לעשות גם כתום, גם פסים וגם מראה פרחוני לא יכולים ללכת יחד. לא היית מכינה כריך עם טונה ושוקולד אז למה ללבוש אחד? יש נסיון להתאים לאופנה אבל ההתאמצות רק פוגעת. לבחורה כזו הייתי אומרת כל הכבוד על הרצון, תישארי כך רק להוריד קצת את הווליום, וכמו שאחד הסטייליסטים המצוינים בעיניי אמר: "תעצמו עיניים אם כשאתם פוקחים משהו מפריע בעין, זה כנראה לא זה". כמו בלימוד שפה חדשה לאט לאט התחושה תגיע.

האובר סקסית–

בחורה שאינה מודעת לגיל, לגודל או למקום בו היא מסתובבת. לא משנה כמה את רזה, אחרי גיל מסויים אנשים זרים לא צריכים לראות לך את הירכיים, את החזה ובטח שלא את שניהם יחד (אלא אם כן מדובר בחוף הים). נשים צריכות לכבד עצמן. אני עובדת בעולם העסקים, עולם גברי לחלוטין באופן מצער גם בשנת 2011, (לפעמים אני מרגישה שהמהפכה הפמיניסטית כשלה וההבדל היחידי ממקודם הוא שהנשים ששרפו את החזיות שלהן מסובבות כעת עם חזה נפול), ואני נתקלת בנשים שמגיעות לישיבות ומנסות להשיג תשומת לב דרך סקסיות. זה מרגיז אותי (עכשיו בטח חושבים שאני איזו כונפה קנאית, אני יכולה לומר שרוב הזמן לפחות זה לא נכון) נשים חושבות שהן יקבלו יחס דרך סקס אפיל, אבל בתור אישה בפרט ובתור אדם בכלל חשוב קודם כל לכבד את עצמך. אישה יכולה להראות יפה גם בצורה מכובדת וככול שאת מתבגרת זה חשוב אף יותר. אני יכולה לומר שלעיתים גברים בעבודה מחמיאים על מראה ולא כהערה מינית מובהקת וזו לדעתי מחמאה הרבה יותר נעימה. שרשרת מעניינת או מסגרת של משקף יתנו לך תחושת ייחודיות הרבה יותר רצינית מחצאית קצרצרה או מחשוף נדיב, דרך אגב גם יקשיבו כשתדברי ולא רק יחייכו אלייך.

הנוסטלגית –

פסקה זו מתייחסת בעיקר לנשים שילדו לא מזמן. ראשית עליי לציין אני מורידה בפניכן את הכובע. אני חושבת שלחוות הריון ולידה זו החוויה המעצבת ביותר. לחוש אדם אחר בתוככן, לעמוד בכאבי תופת של לידה. באמת כל הכבוד! ולכן בהערה זו אני לא מתייחסת לנשים שילדו זה עתה וחשות כאב ואי נוחות. אני פונה לאימהות שילדו לפני שנה ויותר. לעיתים הגוף לא חוזר למידותיו ובטח שלא לאותו חזה, עור או צבע, חשוב להתאים את המראה לגוף החדש. לקנות חזיות תומכות, לקנות בדים שיחמיאו לגזרה החדשה, לדאוג להישאר נשית! זה נכון, את אימא אבל קודם כל את אישה. אישה חזקה שעברה דבר או שניים בחייה וצלחה הריון ולידה. תראי את זה! את אותה בחורה ראויה להערכה, ולא איזו גוויה של אם שכל החולצה שלה מלאה בפליטות של רוק וחלב, תישארי מושכת ומצודדת זה יועיל לבעלך ולתחושת השלמות שלך.

המוזנחת –

כאן אני מדברת על נשים שסובלות מבעיית הזנחה כרונית ולא על יום שלא בא לך להתאמץ או שאת עייפה. מכירות את זה שאת הולכת לחדר כושר ורואה שם בחור בשנות השלושים לחייו עם חולצת סוף מסלול מהמילניום הקודם ומכנס בצבע שחור לשעבר ואת אומרת לעצמך, גם סטרייט וגם רווק. אז בחורות ברמה זו מרגיזות אותי. מוזנחות בניקיון כאשר ניקיון כולל גם (מה לעשות) הורדת שערות, שיניים נקיות, שיער ללא קשרים ובגדים עם צבע היצרן ולא תוצר של מכונת כביסה.

לבחורות כאלה אני אומרת תזרקו את הבגדים שלכן, אל תתרמו אותם אפילו בניגוד לשלוש הנשים הקודמות בבלוג שצריכות להחליף חלק מהבגדים ויכולות לעשות גמילות חסדים עם אדם אחר. במקרה של המוזנחת הגמ"ח היחיד הדרוש הוא גמר חשבון באחת הרשתות. אז לכל המוזנחות אנא קחו את תווי הקניה שקיבלתם לחג ותקנו משהו, ושיהיה מתאים.

אז מקווה שלא פגעתי, כי זו לא הכוונה. לטוב ולרע נשים נמדדות בראש ובראשונה לפי מראה. תנו למראה שלכן להביע משהו מעבר, ואם לא שלפחות לא יקלקל כי בעולם כה פטריאכלי כל דרך לקדם עצמנו חשובה.

חג שמח!