היי ^^ אני מצטערת שלקח לי כל-כך הרבה זמן לכתוב את הקטע.. עבדתי עליו קשה.
מקווה שתהנו! D:
נאורטו וסאסקה ישבו באחת מכיתות וחיכו לקאקאשי סנסאי שיגיע. כל אחד מהם ישב על שולחן נפרד.
"אה.. מעשמם לי" התלונן נארוטו. ונשכב על השולחן
"תפסיק להתלונן כבר. אנחנו כאן רק עשר דקות" נאנח סאסקה בשקט "טיפש" ונשכב גם הוא על השולחן
"הי!" אמר נראוטו ונעמד בפיתאומיות "למי אתה קורא טיפש?"
"אה? שמעת את זה? אה, אם כבר שמעת אז לך" אמר סאסקה והתיישר לישיבה.
נאורוטו התקדם לעבר סאסקה ונעמד מולו "או כן?"
"כן" ענה לו בחוצפה סאסקה
"ומה גורם לך לחשוב שאני טיפש?" התגרה בו נארוטו והתקרב עוד יותר לפרצופו.
'אתה לא שם לב' חשב לעצמו סאסקה. "נינג'ה צריך להיות סבלני"
"שיהיה" אמר נארוטו והתיישב על הרצפה.
"נארוטו, כאן סאסקה, שומע?" לחש סאסקה אל מכשיר הקשר.
כאן נאורוטו, שומע"
"איפה אתה ביחס למטרה?"
"מזרחית ממנו"
"טוב, אני מערבית אליו. כשאני אספור עד שלוש שנינו נקפוץ עליו. ברור?"
"ברור" נארוטו הרגיש את האדרנלין פועם בעורקיו. למרות שהוא ידע שזאת משימה קלה.
"אחת"
"שתיים"
"שלוש!" והם קפצו יחד על הכלבלב, שברח לפני שנתפס.
שניהם קפצו על אותה הנקודה, שעכשיו הייתה ריקה, והתנגשו אחד בשני.
"נארוטו קום כבר!" סאסקה ניער את נאורטו
"אה? סאסקה?" נארוטו הביט אל תוך עיניו השחורות של סאסקה שרכן מעליו "ממתי יש לך עיניים כל-כך יפות" הוא אחז בפניו והצמיד את שפתיו לשפתיו של סאסקה.
"מה אתה עושה? טיפש!" צעק עליו סאסקה ונארוטו שוב התעלף.
'הא? איפה אני?' נארוטו שכב במיטה לבנה והביט סביבו. קירות החדר היו בגוון ירקרק וקרני השמש של הבוקר חדרו דרך החלון שליד מיטתו.
הוא קם בזהירות מהמיטה, הוא לא לבש את בגדיו 'איפה הבגדים שלי? מה קורה פה בכלל?'
"אם הייתי אתה לא הייתי קם, חטפת מכה די רצינית אחרי שהתנגשנו, וגם אחרי שהפלתי אותך בטעות" סאסקה נכנס לחדר עם קערה ביד אחת ועירבב את תכולתה ביד השניה.
"אתה מבשל?"
"סאקורה מבשלת אני רק מערבב את הביצים"
"גם סאקורה פה?"
"כן, היא עזרה לי לטפל בך אחרי שחזרנו. הייתה מחוסר הכרה שלושה ימים"
"שלושה ימים?!" נארוטו כמעט נפל מרוב תהדמה. סאסקה היה זריז ותפס אותו ביד אחת לפני שהספיק ליפול.
"וואו! זהירות" הוא עזר לנארוטו להתיישב בחזרה על המיטה
"סאסקה! בוא! המחבת חמה ואני צריכה את הביצים!" צעקה סאקורה מהמטבח
"אני כבר בא! ודרך אגב, נארוטו סוף-סוף התעורר!" צעק לה בחזרה סאסקה
"באמת? אני שמחה! אבל אני בטוחה שאחרי שלושה ימים הוא רעב ואף-אחד מאיתנו לא רוצה אוכל שרוף! אז בוא כבר!"
"אני בא, אני בא!" הוא פנה אל נארוטו "תשאר במיטה, אתה צריך לנוח" נארוטו הנהן בהסכמה, ונשכב במיטה.
סאסקה התיישב על קצה מיטתו של נארוטו וצלחת אוכל בידו. "סאקורה הלכה, היא עזרה לי מאוד בימים שהיית מחוסר הכרה"
"אני מניח ששנינו חייבים לה, אני על שעזרה לי להחלים ולך על שעזרה לך להמשיך לתחזק את הבית למרות שיש לך אדם נוסף בו. אבל אני יוכל לשאול משהו?"
"כן" אמר סאסקה וחתך את החביתה.
"למה לא שלחת אותי לבית-החולים וזהו? למה לקחת אותי לפה?" סאסקה עצר והביט בצלחת.
"אני לא יודע" הוא תפס חתיכת חביתה עם המזלג וקירב אותה לפיו של נארוטו.
"אתה יודע, אולי אני חלש, אבל אני לא נכה" ובמילים אלה ניסה לקח את המזלג מידיו של סאסקה
"לא, לא, לא. אתה חלש מידי. תן לי לעשות את זה" הוא קירב את מזלגו לפיו של נארוטו "פה גדול!"
נארוטו סיים בשקט את החביתה. "תודה, זה היה נחמד מצידך"
"אל תודה לי, תודה לסאקורה. קרוב לודאי שהיית מת עכשיו מהרעלת קיבה אם לא היא" נרארוטו ציחקק.
"אמ.. נארוטו רציתי לשאול אותך משהו.." מילמל סאסקה.
"אמממ... אוקי, תשאל"
"למה נישקת אותי ביער?" נארוטו נראה כאילו פגעה בו משאית "אתה יודע יכולת לבקש.."
"זה לא העניין, אני לא זוכר את הנשיקה" סאסקה נראה קצת מדוכא.
"אמ... טוב, לא נורא. הכי טוב שגם אני אשכח מהעניין. הוא קם מהמיטה והחל ללכת לכיוון הדלת.
נארוטו תפס בידו "חכה!" הוא משך את סאסקה אליו "הייתי רוצה להזכר"
סאסקה הביט ממושכות בנארוטו, ולבסוף נישק אותו.
הנשיקה הייתה הנשיקה הלוהטת ביותר ששניהם חוו אי-פעם.
'אז זה מה שקורה כשמבקשים' חשב לעצמו נארוטו.
שפתיהם התמזגו בתיאום מושלם. הוא ישבו ככה כמה דקות ואז סאסקה החליק בעדינות את לשנו בין שפתיו. נארוטו כמעט נחנק מרוב הלם.
"סליחה! לא הייתי צריך לעשות את זה" סאסקה נראה נבוך.
"זה בסדר, פשוט לא ראיתי את זה מגיע" הוא קירב את פניו אל סאסקה והם התנשקו, שוב. והפעם בלי ששום דבר יפריע להם. במשך הרבה מאוד זמן....