כשבאתי להמשיך עכשיו לכתוב את היומן, ניסיתי להיזכר איך קוראים לשיעור אליו אני מתבקש לכתוב את היומן (בשביל לשמור את הקובץ), הכי קרוב שעלה לי היה "נשים איתי בחדר עושות אומנות". חשבתי, הלוואי..אולי, אם אכתוב יומן, ואהיה קשוב בשיעורים, ייצא ממני אמן, ואז נשים יעשו איתי בחדר אומנות..

עבר לי הדיכאון שנמשך שבוע בדיוק, באתי בקשב מלא ובפיוס עם העולם, מוכן לספוג את כל הערצת הנשיות, כל הרוך הזה, החן, החינניות שבאשה. לעשות הרפיה במדיטציה, לעצב תוך כדי פות בפלסטלינה. להשלים את כל מה שהפסדתי ב2 השיעורים הקודמים.

במקום זה ראינו אומנות נשית.

הנשים רואות את עצמן בצורה אחרת.

אני מצטער על איך שנשים רואות את עצמן. נשים הן אלות. תמצית היופי. מסוגלות להחיות ולהרוג, לטפח או לשרוף. נשים הן משוא היצירה, מקור לקדמה האנושית, לאיזון ולחוסר איזון. נשים מפותחות מהגברים, זאת הסיבה שהגברים מחפשים להגדיר אותן, לעשות מהן אובייקט. אני מקווה להאמין שהנשים משחקות אובייקט, בידיעה גמורה שהן הכי קיצונית רחוק מלהיות אובייקט.

האשה בשבילי אובייקט, משוא היציאה, מושלמות מכל בחינה, גם אם השלמות היא בחוסר השלמות.

מקווה להאמין.

מעניין איך זה ילך.."שלום לך עלמת חן נאה, אני אמן. הנה תעודת האמן שלי, רוצה לבוא אליי לחדר לעשות אומנות ? האמת, מתאים גם החדר שלך, או אפילו מסדרון, אפשר לעשות אומנות גם בשירותים, בכל מקום אפשר לעשות אומנות כי האומנות שאנחנו הולכים לעשות לא תלויה במקום. אבל האמת, עדיף בחדר שלך, איפשהו קראתי שזה המקום לעשות בו אומנות. מי את, חברה שלה ? אתן נשים אני מקווה. לא לא, אתן נראות מאוד נשיות, אני שואל בקטע של מה הגיל שלכן...כי מתחת לגיל לנניח..30, קשה לקרא מישהי אשה.".

אשה זה תואר. כמו גבר...צריכים להרוויח אותו בכבוד. אני בן 25 עכשיו, צריך לחשוב על להתחיל להיות גבר...לא "בחור". אם אסיים את התואר ואהיה גבר בו זמנית, זה יהיה אדיר. אם אוציא בו זמנית גם סרט טוב, נניח הסרט הקצר שאעשה יהיה מועמד לאיזה "דקל הזהב", זה יהיה באמת אדיר. אוכל להעלות על הבמה ולהגיד "אני גברררר". ולהודות למורה שלנו לחדר שלי נשים באומנות על שהביאה אותי..נזכרתי בשם השיעור........!! איי, השלב הבא יהיה כמובן לקרא את אחד הספרים ולכתוב יומן.