כמה צלקות זה כל מה שנשאר.

הכאב רק מתגבר, והפחד הוא חוזר.

השתיקה נהיית לקריאה,שאף אחד לא שומע.

ואיך שהשתיקה צורבת לה מבפנים,והיא שוב סגורה בתוך עצמה.

הזעקה האילמת,הקול נחנק ולא נשמע.

לא מסוגלת להוציא אף מילה.

את האמונה היא איבדה כבר מזמן, והיא רוצה להאמין.

היא מחפשת דרך להשתיק הכול,

אבל היא לא יכולה, רק כי היא בודדה.

והיא בחושך מחכה לאור,ושוב הכול חונק לה בגרון.

  והיא שוב לא מבינה שהיא צועקת לדממה, צועקת לנשמה.