הדקות נעות בעיגול
לכל ספרה יש משמעות
משימה חדשה שהשעה עגלה
השינה מוקצבת
בשעה 6 אני צריכה לעצום עניים
בשעה 10 אני צריכה לחייך לזרים
בשעה 2 אני צריכה להתרכז
בשעה 4 וחצי לחייך למחלקי עיתונים ונהגי משאיות
להכין קפה לאפות מאפים
בשעה 5 למהר לסיים הכל
בשעה 6 וחצי להסתנוור מהשמש שחוזרת לעניים
אני מספיקה לחייך כי זה מרענן לראות משהו כל כך אמיתי
כל העולם חוזר להתעורר
מכוניות מתחילות למלא את הכבישים
ילדים וחיילים כבר בתחנות
משאיות כבר באמצע מסלול
ואני ..
לא חלק מהם
אני בדרך למיטה
מפספסת את הרגעים בהם הכי כייף לקום
נעלמים הימים יש רק לילות
רק את בעולם ולפעמים באים אורחים מחייכים כי אני מחייכת
אני שמה מוזיקה ורוקדת
ממלאת את התחנת דלק בעולם שלי
במוזיקה שאין לה קשר
אנשים מופתעים כשהם רואים חיוך באמצע הלילה
ולמה בעצם
אני רוצה לחייך ואני רוצה להדביק אותך בחיוך שלי
היום הלילה שלך יתחיל עם חיוך
והוא יהיה שלי
ואולי בלי חיוך
כי אני עייפה עם כל הלוז הזה
להזכיר לעצמי שזאת רק תקופה והכל זמני
אני תופסת את עצמי ברגע שבו אני בוחרת
איזה רגש בא לי להרגיש עכשיו
בא לי להיות עצובה או שמחה
מה זורם?
להתחבר לכאבים שאני מסתירה
או לחום הזה שיש לי מבפנים וגורם לי לחייך
אני אבחר בחיוך